*, מרובע, ת"ז, לנק' מְרֻבָּעָה, מְרֻבַּעַת, (מרובעת), מ"ר מְרֻבָּעִים (מרובעים), מְרֻבָּעוֹת, (מרובעות), — שהוא בעל ארבע זויות, Viereck; carré; square : מקדש ט"ז אמה לכל רוח עגולות ולא מרובעות (כלא' ה ה).   אלפים אמה לכל רוח עגולות וכו' וחכ"א מרובעות כטבלא מרובעת ערוב' ד ה).  היתה (המחיה) מרובעת ונעשית עגולה או ארוכה וכו' היתה עגולה או ארוכה ונעשית מרובעת (נגע' א ה-ו).  גופה של בהרת כגריס הקלקי מרובע (שם ו א).  אין לך מרובע מששת ימי בראשית (רשב"ג, תוספת' מעש"ר ג יד).  היתה אבן מרובעת רואין אותה כל שאילו תיחלק ויש בה ששה טפחים מצד זה וששה טפחים מצד זה (שם ערוב' ב-א א).  אין בין דברי לדבריך אלא שאתה אומר בעגולה ואני אומר במרובעת (ירוש' שם ב א). — ומצוי בסהמ"א: ארץ מרובעת שהיה הנהר מקיף לה מזרח וצפון והדרך דרום ומערב חולקין אותה באלכסון כדי שיגיע לזה נהר ודרך ולזה נהר ודרך (רמב"ם, שכנים יב ג). — ובחשבון, °מִסְפַּר מְרֻבַּע: והמספר המרובע הוא המספר הנקבץ מכפל מספר כמספר אחדות הנמצאים בו והמספר הראשון נקרא גדר המרובע כגון מספר תשעה נקרא מספר מרובע מפני שהוא נקבץ מכפל שלשה פעמים שלשה והמספר שלשה נקרא גדר המרובע (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' א כג).  לא יתכן להיות במרובע אחדים כי אם  מספר מרובע או עגול (ראב"ע, ספר השם ו).  וזה המספר הוא מספר מרובעי הזוגות (שם ה).  כמו שיהיה המספר מרובע או משוטח או שלם או חסר (רש"ט פלקיירא, ראש' חכמה ו א).  המספר המורכב מהמרובעים ההוים ממספרים מונחים שוה למרובע ההוה מהמספר המורכב מהמספרים המונחים ההם (רלב"ג, מעשה חושב 39).  נכתוב המספר אשר רצינו לדעת מרובעו בטור אחד (שם 58).  דע כי מרובעי המספרים הנמשכים מן האחד עד עשרה הם מספר א' ד' ט' (שם 80). — °ובתשברת, צורה בעלת ארבע זויות, ארבע צלעות, Viereckig; quadrangulaire; =lar: כבר אמרו מחצה על מחצה הוא מרובע (משנת המדות א).  והשטח אשר כל קויו ישרים נחלק למשולש ולמרובע ולמרבה הצלעות (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' א טו).  והמרובע הוא אשר יש לו ארבע צלעות (שם יט).  ואם נשים עגול שיהיה אלכסונו עשרה ונעשה יתר בשלישית החץ מפאת הנקודה מב' הפאות אז נמצא מרובע שיהיו שבריו כמדת קו העגול (ראב"ע, ספר השם ו).  מותר לאדם לטלטל ברה"ר בתוך ארבע אמות על ארבע אמות שהוא עומד בצדן ויש לו לטלטל בכל המרובע הזה (רמב"ם, שבת יב טו).  והמרובע בעל ארבע צלעים (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ג כא).  שהכל גדול מן החלק ותנועת החלק בכל וקוטר המרובע גדול מצלעו (ר"י א"ת, רוח חן ג).  הארוך והקצר והמרובע והמשולש הם ממיני האיכות (שם י).  שני משולשין מקבילין נצבים הזויות ושניהם מרובע והמשולש הוא ראשית התמונות בטבע (סהל בן תמים, פי' יצירה נב).  אמר המדבר המרובע אינו נמצא וזה אמת מצד שאין מציאותו טבעית רק המשולש ידו בכל ויד כל בו מצד היותו כל גוף משולש לפי שגדרו ג' קוים( ר"י אבן לטיף, רב פעלים נט).  או שיהיה קוטר המרובע שוה לצלעו או שיהיו זויות המשולש יותר משתי נצבות (ר"י אלבו, העקר' א כב).  ויחשוב משולש כמבוי מפולש וישוה לקוטר מרובע צלעים (ר"ש בונפיד, תני קול, בספ' ד"ח פו). — °מְרֻבַּע נצב הזויות, מְרֻבַּע מְעֻיָּן, נפתל וכו': כי רבוע הקו בעצמו הוא שתעשה עליו מרובע נצב הזויות ויהיו כל צלעותיו הארבעה שוות לקו ההוא ורבוע הקו בקו אחר הוא שתעשה מרובע נצב הזויות ויהיו שתי צלעותיו הנכחיות שוות לקו האחד (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' א כו). והשלישי מרובע מעויין והוא אשר כל צלעותיו שוות ואין זויותיו נצבות וכו' והחמשי מרובע נפתל והוא אשר אין כל צלעותיו נכוחיות ולא זויותיו שוות (שם יט).  המרובע והוא שצלעותיו שוין וזויותיו נצבין ומהן הארוך והוא שזויותיו נצבין וצלעותיו משתנים ומהן המעויין והוא שצלעותיו שוין ואין זויותיו נצבות ומהן הדומה למעויין והוא שצלעותיו וזויותיו המקבילין זה לזה שוין ואין צלעותיו שוין ואין זויותיו נצבות ומה שאינו כמו שאמרנו נקרא הנטויה (הקד' אקלידוס, כ"י ביה"ס כזנתנסי). —  °מְרֻבַּע מוצק: אם תהיה תושבתו מרובעת קורין לו מרובע מוצק ואם הוא משלש קורין משלש מוצק (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשבר' ד). — ובמשקלי השירים: וזה משקל חכמי לשוננו להיות החרוז מרובע ויהיו השלשה הראשונים באחרונה על אותיות שווים וכו' ויש משקל אחר והוא מרובע  ואין בו יתד והוא קל וכו' ויש משקל אחר מרובע בתוספת שוא נע על כל אחד ואחד וכו' ויש מרובע גדול מזה והוא שתי תנועות ויתד ושתי תנועות (ראב"ע, צחות ו:).  עוד דע כי יש לנו משקל מרובע ואין לו יתד כלל אלא כלו תנועות (קבלה במלאכ' השיר, ניבויאר).  השביל הראשון הם המרובעים הפשוטים אשר לא יסכימו חרוזיהם כי אם הטור השני עם הרביעי (רמב"ח, דרכי נעם י).  השביל השני הם המרובעים המורכבים משתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד בכל טור (שם יא). — ובדקדוק, שמות ופעלים מְרֻבָּעִים, שהם בעלי ארבע אותיות: כי שקלו המרובע כמו כרסם על פעלל ואיך ישקל מרובע על משולש (ראב"ע, צחות ה:).  כי רוב המרובעים והמחומשים מורכבים במלות ברמז אותיות (רי"ק, ספר הגלוי, פרשגן).