מַרְבֵּץ

ש"ז, — כמו מִרְבָּץ: זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מַרְבֵּץ לחיה (צפנ' ב טו). —  ואמר הפיטן בהשאלה: שדודים נדודים לציון תקבץ, מכורים בלא הון תשובב למרבץ, השב עבודת לבושי תשבץ (ר' שלמה, שדודים, יוצ' שבת ג' אחה"פ).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים