קל לא נמצא, ועי' רָבוּעַ.

― פֻע', בינ' מְרֻבָּע, מְרֻבָּעַת, מְרֻבָּעוֹת, ― בעל ארבע צלעות לזויות: וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מְרֻבָּעוֹת לא עגלות (מ"א ז לא). וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מְרֻבָּעַת (יחזק' מ מז). יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מְרֻבָּע1 סביב (שם מה ב). ועי' ערך מְרֻבָּע. ― עב' °רֻבַּע שטח, ראו אותו כמְרֻבָּע שכִוְּנו אותו כנגד ארבע רוחות השמים, ואמר הפיטן: יתדותי נקבעו יריעותי רבעו2 בטרם הרים הטבעו (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצ' א שבוע').

― פִע', *רִבַּע, ― רבע שטח, ראה אותו כמְרֻבָּע, וכִּוֵּן אותו כנגד ארבע רוחות השמים, צפון דרום מזרח  ומערב3, orientieren; orienter; to take bearings:  היו שני בתים יוצאין הימנו שני פגומין לשני רוחות רואין אותן כאילו הן מליאים בתים וחצירות, מרביע4 כנגדן ומודד מהן ולהלן אלפים אמה, מרבעה כריבוע5 עולם, נותן צפונה לצפון העולם ודרומה לדרום העולם (תוספת' עירוב' ו ג). אם אינו יכול לרבעה כמין העולם ירבענה כמין תקופה, מקום שחמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זה הוא פני דרום, ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון (ר' יוסי, שם שם). ריבע את העיר ועשאה כטבלא מרובעת, עושה את תחתיה כטבלא מרובעת וכו' וחוזר ומרבעה ועושה אותה כמין טבלא מרובעת (שם שם ו י). ― ובמשמ' עשה ארבע פעמים: הוי מפטם בדברי תורה ושונה ומשלש ומרבע (ספרי דבר' שו). ― °רִבֵּע בתוך העגול, הכניס מרֻבע בתוך העגול: כשאתה מרבע בתוך העגול אתה מוציא ממנו חצי השיעור הנשאר לו דהיינו תילתא דכולא (רש"י, סוכ' ח:, ד"ה אבל ריבועא). ― °רִבֵּע מספר במספר, הכפיל את המספרים זה בזה, ורִבֵּע קו בקו, בנה מהם מרֻבע, quadrieren; élever au carré; to square: נשים קו אב שיעורו י"ב וכו' ונרבע הקו בעצמו, והוא מרובע אבגד, מרובע רבוע שוה בצלעותיו וזויותיו נצבות (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 12). ונוציא קו מנקודת ה שוה לקו הב שהוא הקטן והוא קו הו וכו' ונרבע בתחלה החלק הגדול בקטן והוא קו אה בקו הו ויצא לנו מרבע אחוז (שם שם 13). מרבע אבגד ומרבע זחוג שוים שניהם לרבוע הקו שהוא י"ב כלו בחלק שרבענו לבדו פעמים כמו אבטמ ומרבע טיזח (שם שם , 14). וכן אם נרצה לרבע החלק הגדול כגון בה, כי מרבע אבגד שוה י"ב על י"ב ומרבע דוזח שהוא מרבע החלק הגדול והוא ז' על ז' אלה שניהן שוין למרבע אבטמ שהוא רבוע הקו בחלק אשר רבענו לבדו (שם שם). ― °ורִבֵּע את המרבע, את הקרקע וכדו', מדד את שטחו: ומן האות הזה היו המדקדקים במדידת הארץ אחר שיודעים שהקרקע שוה בצלעותיו מודדים את אלכסונותיו, אם הם שוים היו מרבעין אותו מצלעותיו וכו' ומוצאין תשבורת המרובע (שם שם , 24). והמשל לצורת המרובע הדומה למעויין וכו' וכשבאנו לרבעו מדדנו בו אלכסון בד והיה כ' וכו' (שם ב, 50).

― הִתפ', °הִתְרַבֵּעַ, ―  נתחלק לארבעה חלקים, ואמר הפיטן: מובא (יעקב) מארם מרובע ובמחנותיו נתרבע (ינאי, אל אב, קרוב' לס' בראשית, זולאי, מט). ― ובמשמ' שרִבְּעוּ אותו, עשאוהו מְרֻבָּע: אחרי התרבע העיר יעגלנה מבחוץ וישתכר אותו הפרש שיש בין ריבוע לעיגול (ר"י ברצלוני, העתים, 83). ― ובקבלה במשמ' נכפל: והכל דרך שם יתייחד ויתעלו אל קן נורא ונפלא היא הבינ"ה הללויה שכן י"ה מתרבע קן (הקנה, ג:, הקד'). ומשם יפרד והיה לד' ראשי' בסוד הבי' שהיא המתרבעת (ר"מ קורדובירו, אילימה, עין שמש, תמר ד פרק ד). הרי ד' חושים עם היות שפי' שהם פנים הם מתרבעין בעצמן, עינים י', אזנים ה', חוטמא ו'פומא, ה', והרי אלו מתרבעי' והן בעצמן כל א' וא' כלול מד' (שם שם פרק ו).