ש"ז, מ"ר מְרַגְּלִים, —  מי שֶׁמְרַגֵּל את הארץ, Kundschafter; espion; spy:  ויכר יוסף את אחיו וכו' ויאמר אלהם מְרַגְּלִים אתם לראות את ערות הארץ באתם ויאמרו אליו לא אדני וכו' כנים אנחנו לא היו עבדיך מְרַגְּלִים (בראש' מב ח-יא).  וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מְרַגְּלִים חרש לאמר לכו ראו את הארץ (יהוש' ב א).  ויבאו הנערים הַמְרַגְּלִים ויציאו את רחב ואת אביה (שם ו כג).  וישלח דוד מְרַגְּלִים וידע כי בא שאול אל נכון (ש"א כו ד).  וישלח אבשלום מְרַגְּלִים בכל שבטי ישראל (ש"ב טו י). —  ובתו"מ:  מרגלים אין להם חלק לעוה"ב (תוספת' סנה' יג ט).  בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע מנלן ממרגלים (ר"א בן פרטא, ערכ' טו.).  אמר הקב"ה יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה (מגי' יג:).  דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים על שם מעשיהם נקראו (ר' יצחק, סוט' לד:).  שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותיי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (רבא, שם).  מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של א"י (ר' חייא בר אבא, שם).  דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה (ר"ח בר פפא, שם לה.).  בשביל מה הקדים (במגלת איכה) פ"ה לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם (ר' יוחנן, סנה' קד:).  שנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הוקם המשכן ושלח משה מרגלים (זבח' קיח:).  בני אמי נחרו בי אלו מרגלים שהוציאו דבת הארץ וגרמו להם לישראל שיפלו פגריהם במדבר (אדר"נ כ).  שעשו עצמן (המרגלים ששלח יהושע) קדרין והיו צווחין הרי קדרות מי שירצה יבא ויקנה כל כך למה שלא ירגיש בהן אדם וכו' כדי שלא יאמרו בני אדם שהם מרגלים (מד"ר במד' טז).  כל מדינה ומדינה שהיו המרגלים נכנסים היה ראש המדינה ניגף או מלכה היה ניגף כדי שיהו עסוקים להוציא מתיהם ואין נותנין דעתם למרגלים שלא יהרגו אותם (שם).