* 1, ש"נ, מ"ר מַרְגָּלִיּוֹת, — פנינה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד וכו' אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד (ר"י בן קיסמא, אבות ו ט). ספר תורה בהמה ומרגלית אין להן הונאה (ר' יהודה, תוספת' ב"מ ג כד). חוט של מתכת וחוליות של אבנים טובות ומרגליות ושל זכוכית (כלים יא ח). מצרפין שקלים דרכונות וכו' ויעשו אותן מרגלית שמא תזיל המרגלית ונמצא ההקדש מפסיד (ירוש' שקל' ב א). עגול היה (המּן) כגידא ולבן כמרגלית (ר' אסי, יומ' עה.). למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מעל ראשו וכו' ומצאה אמרו מצא המלך את מרגליתו (ר' ברכיה, מד"ר רות ח). שעתיד הקב"ה לעשות שער גדול של בית המקדש ושני פשפשים מאבן טובה של מרגלית אחת (ר' יוחנן, פסיק' רבתי לב). למלך שקידש מטרונא בשתי מרגליות אבדה אחת מהן אמר לה המלך איבדת אחת שמרי את השניה (מד"ר דבר' ג). למלך שהיו לו שתי מרגליות טובות ונתנן בכף המאזנים לא זו גדולה מזו ולא זו גדולה מזו (ר' אבא, שם שה"ש, שני שדיך). מה עטרה הזו מקובעת באבנים טובות ומרגליות כך היה אהל מועד מצויין בתכלת וארגמן וכו' (ר"ח בר יצחק, שם, צאינה). — ואמר הפיטן: שער המוקד במרגלית תמהר, שער ניקנור בנפך תנהר (ר"י אבן אביתור, שער האיתון). — ובהשאלה, במשמ' דבר יקר בכלל: אמר להם (ר' יהושע לר"י בן ברוקא ור"א בן חסמא שספרו לו את דרשת ראב"ע) מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני (חגי' ג.). — ואמר המשורר: במי תתפארון היום עלי כל חי וכל חיה, היש בכם אשר ידמה למרגלית פנימיה, אשר אחז בעודו חי בכל חכמה יפיפיה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). — ובהשאלה, *כנוי לטפות מים: ירד וטבל ועלה וכו' יש עליו משקה מרגליות והזה הזאתו פסולה (ר' יהודה, תוספת' פרה יב ב. — וטפות הטל: אגלי טל וכו' אלו מרגליות של טל (ר"ש בן לקיש, מד"ר בראש' יב). — * וטפות דם צלול: מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות (ר' יוחנן, ניד' מא:). — °ודברי חכמה: קולי אליכם בני גליות, מים שכלי לקטו מרגליות, כי הצבתי לכם תלפיות (מכתב ר' אנטולי לרמב"ם, חמדה גנוזה כג:). — וכנוי להנפש וכדומ': שהנפש היא המרגלית אשר לא תשורנה עין ולא תקבר בעפר אלא הגוף (תשו' דונש על רסע"ג מא). — וכנוי לאותיות הא"ב: וקשר לו כתר בכ"ב מרגליות בלשונו וגלה לו סודו (ספר יצירה, פרק ו).
1 בארמ' מרגליתא, מרגניתא. ביונית μαϱγαϱίτης, μαϱγηλίς. ולא נתברר אם בעברית שאלוה בזמן האחרון מן היונית או שנכנסה ביונית מן הלשון העברית.