מַרְגְּלוֹת

שֵם במ"ר, בכנ' מַרְגְּלֹתָיו, — א) צד הרגלים במטה: ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מַרְגְּלֹתָיו ושכבתי וכו' ותבא בלט ותגל מַרְגְּלֹתָיו ותשכב וכו' ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מַרְגְּלֹתָיו רות ג ד-ח. — ב) עצם הרגלים: וזרעתיו וּמַרְגְלֹתָיו כעין נחשת קלל דני' י ו. — ובתו"מ: שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם וכו' בזמן שעברו דרך מרגלות המטה ר' יהודה, נדה ט ה. תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה ירוש' ברכ' ג ה. תיבה שהיא מלאה ספרים נותנה מראשותי המטה ואינו נותנה מרגלות המטה שם. לא יתננו (את סה"ת) על גבי מטה ולא במרגלות המטה ולא תחת המטה מס' ס"ת ג י. — ובכנ': מצא ראשו של זה בצד מרגלותיו אין לו תפיסה ואין לו שכונת קברות ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה וראשו של זה בצד מרגלותיו של זה וכו' — תוספת' אהל' טז ב. מצא שנים ראשיהם בצד מרגלותיהם ירוש' נזיר ט ג. לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון בבלי ברכ' כג:.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים