1, ש"נ, — גל של אבנים שנזרקו באדם שרגמוהו אבן, Steinhaufen; tas de pierres; heap of stones: כצרור אבן בְּמַרְגֵּמָה2 כן נותן לכסיל כבוד (משלי כו ח). — ואמר המשורר: לא אחמד זהב בתוך הכיס וכסף תוך צרור, כי יקרה נפשי וחשבה כל כמרגמת צרור (רמב"ע, תרשיש ט ע). הכי כל הארצות כאבנים במרגמה ואנכי פנינה, וחכמי האלהים שכנו בי ושכנה תוך לבבם השכינה (ר"י חריזי, תחכמ' מז).
1 מן שרש רגם, עי"ש, ועי' הערה לקמן.
2 כך בנוסחה המסורה והתרגומים העתיקים והתלמוד הם עדות לנוסחה זו בזמנם. ותרגמו השבעי' σφενδόνῃ, שהוא קלע לקלע בו אבנים. וכן ת"י קילעא. ומדברי רב: כזורק אבן למרקוליס (חול' קלג.). נראה שהוא פרש מרגמה במשמ' גל אבנים. רסע"ג תרגם: מרג'מה. ופרש: ואלמרג'מה הי מוצ'ע יכון פיה חג'ארה מג'תמעה מת'ל תל או רג'ם, ע"כ, — ובעבר': והמרגמה היא מקום שבו אבנים מקֻבצות כמו תל או גל אבנים. ריב"ג: והי חג'ארה מג'מועה, ע"כ, — ובעבר': והיא אבנים מקֻבצות. רש"י: פרונדולא בלעז שאבן שצוררין בו לא להתקיים היא שם שעומד להזרק. ע"כ. ראב"ע: ומרגמה דבר משובח וחברו ארגמן וכן רגמתם שטעמו תפארתם. ע"כ. וכן רי"ק. רד"ק כמו ריב"ג. וכן נחלקו החדשים, קצתם כמו התרגומים העתיקים ורש"י, וקצתם כמו ריב"ג, ויש מי שרצו להגיה מרגלית במקום מרגמה. והנה בערב', שהשרש רגמ رجم משמש בה כשמושו בעבר', יש השם רג'מה رجمة, במשמ' גל אבנים שנזרקו באדם שנהרג ברגימת אבנים בו, ואין שם מרגם לקלע. ובאמת, רגימה היא זריקת אבנים הרבה באדם להמיתו אך לא בכלי, אלא בקלע. ועי' צרור.