מְרוּפָה

*, ש"נ, מ"ר מְרוּפוֹת, — כמו *מַאֲרוּפָה, עי"ש: לוף של ערב שביעית שנכנס לשביעית וכן בצלים הקיצונים וכו' בש"א עוקרין אותן במרופות1 של עץ (שבי' ה ד).



1 כך הגרסה בקטעי כ"י הירוש' מהגניזה שפרסם גינצבורג. ונראה כי כך היתה הגרסה בספרים שהיו בידי ר' שלמה בר' שמואל בעל ספר המליצה, הוצא' דר' בכר. ובנוסח' הדפוס מארופות. ובכ"י חרופות (ד"ס).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים