מֵרוֹץ

ש"ז, — שה"פ מן רוּץ: שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים הַמֵּרוֹץ ולא לגבורים המלחמה (קהל' ט יא). — ומצוי בסה"מ גם לדברים לא בע"ח, כמו מים וכיו"ב: ולעתיד צאת הנחל יפרוץ, בדגת הים יפרוץ במרוץ, והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ (ר"י טוב עלם, אאמיר מסתתר, יוצ' לשבה"ג). — ובגרמי השמים וכיו"ב: גלילים וכוכביהם ירוצון ובשמיני חקוקים באין מרוץ גדודי חילותיו (ראב"ע, בשם אל). — ובמשמ' °מהלך דבר מהדברים ומנהגו1: וממה שירוץ זה המרוץ גם כן (שידביק ויסגר הבשר) מהסמים הדבש המבושל וכו' (קבוצי גלינוס ב, כ"י פריז). כי מה שירוץ המירוץ הזה הוא תאוה נערית כי טבע הנערים הוא שיחיו בתאוה ובתקוה אל הדברים הערבים (יוסף כספי, קצור ספר המדות לאריסטו ג, כ"י ותיקן). ואי אפשר לעשות שום מלאכה אם לא שיתנהג האדם בכל הדברים על דרך המירוץ הטבעי כי הטבע הוא דבר גדול ונכבד כולל כל הדברים (ר"י פורבינצלו, שו"ת בלמוד החכמ'). — ובמשמ' °מקום לרוץ ולעבור בו ממקום למקום, Korridor; corridor: ועל זה הלוח הקטן תעשה כעין גשר אחד יקרא מרוץ קורידורי בלעז (מאמר בכלי הנקרא שמימיי, כ"י פלורנצה).



1 על דרך לשון הערבית מג'רי مجرى.

חיפוש במילון: