א. מְרוּצָה

ש"נ, סמי' מְרוּצַת, מְרֻצַת, בכנ' מְרוּצָתָם, מְרֻצָתָם, מ"ר בכנ' מְרֻצוֹתָם, —  שה"פ מן רוץ, כמו מֵרוֹץ:  ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו וכו' ויאמר הצפה אני ראה את מְרוּצַת הראשון כִּמְרֻצַת אחימעץ בן צדוק (ש"ב יח כו-כז).  כלה שב במרצותם1 כסוס שוטף במלחמה (ירמ' ח ו).  ותהי מְרוּצָתָם רעה וגבורתם לא כן (שם כג י). —  ובמדר':  ויהי כראות (לבן) את הנזם (ביד אליעזר) מיד הלך לו להמיתו הכיר בו שמרוצתו לרעה (ילקוט, חיי שרה קט). —  ומצוי בסהמ"א:  וספור מרוצתו והשתחוייתו לקרוא אותם לסעוד לבם (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', לך לך). —  וגם לדברים לא בע"ח, מים וכדומ':  כמים הללו הממהרים למרוצתם (רש"י בראש' מט ד). —  ומרוּצת גרמי השמים:  וכשהיא (החמה) מתגלגלת מגבהה הקטן וכו' ממעיטה את מרוצתה ומקצרת את מדת הליכתה (ראב"ח הנשיא, העבור א ו).  אם היה אדם אחד יראה השמש לבדו ויראה מקומות זריחתה ומקומות מרוצתה ואנחנו לא ראינוה מעולם (ר"י א"ת, כוזרי ד טו).  הואיל ועל ידיהם ר"ל ע"י מרוצת גלגליהם ונסיעתם בהם וכו' מתחלק הזמן לפרקים ולעתים ידועים (ר"י הישראלי, יסו"ע ב יז). —  ואמר הפיטן:  קץ מולדו חל להקצות, ביום רביעי בחצות, ועד שלשים מרוצות, לא נכר בחוצות (ר"א קליר, חי וקים, שבת פרש' החדש). —  ובמשמ' °הליכה מהירה למלחמה על אויב, על ארץ, Ausflug; excursion:  וישלח סבאורוס אחד מעבדיו ויצו עליו לתת מרוצה לארם (יוסיפון, הוצ' גינצבורג ריב).  ויבאו אנשי ירושלם למלחמה על פומפיוס פתאום ויריעו ויתנו מרוצה גדולה על מחנהו וישליכו הרוגים רבים ארצה ויבהל פומפיוס על גבורת האנשים ועל קלות הבחורים (שם רב).  ויגש גביניאוס על העיר להלחם עליה ויצא (אלכסנדר) עוד מן העיר ויתן מרוצה על מחנה גביניאוס וישלך ארצה מהם הרוגים רבים (שם רכה).  ויהי בעת ההיא יצא מירושלם איש שודד בחור ושמו חזקיה וכו' אשר במרוצתו השחית כל ארם ויהרוג תמיד את בחוריהם וכו' ויתבהלו כל אנשי ארם מאימת מרוצתו ולא היתה להם תקומה לפניו (שם רלח). —  °מְרוּצַת הַסּוּסִים, תחרות סוסים להקדים זה את זה במרוץ:  המלאכים אשר שלח הורקנוס אל רומה ישבו עם גואילוס קיסר לפני כל מלאכי הגוים ישבו עמו כנגדו לבושי מכלול לראות במרוצת הסוסים אבירים מריחי מלחמה (שם רמד). —  ואמר המליץ:  בבית מישור מרוצה יש לסוסים והעובר בראש כלם יהולל (ר"ש הנגיד, בן משלי ב). —  ובני אדם:  ואולם יפי הנערים שיהיו מוכנים אל חמשה דברים ר"ל מרוצה רכיבה האבקות פזוז כרכור (מסיר ליאון, נופת צופ' ב יה). —  ובמשמ' מִנְהָג:  ונראה לי שהגרסנים לפי מרוצתם שגורים להרגיל בגירסתן המלך המשפט וגם המלך הקדוש (סדור רש"י, בובר, סדר ר"ה, קמ).  כי כל דבר שנתאמת בנסיון אין בו משום דרכי האמורי כי ירוץ מרוצת הסגולות (ר"מ נרבוני, ארח חיים, בחליי הפרקים, כ"י ביהמ"ד שכתר).  מרוצת הטבע (שטינשנ', רשי' כ"י המבורג 141). —  ובמשמ' מהלך:  מרוצת משמעות המשנה כשמואל (רש"י כתוב' נד.).  מפני שהם אשר ילכו מחלקי זה הגדר מרוצת התחלת מופת והמושכל יהיה דרכו תולדת מופת (כל מלאכ' ההגיון יג:). —  מְרוּצַת הזמן:  גם המה מיועדים לעזור ולהועיל להחיש מרוצת הזמן (רצה"ח, עטרת צבי, הצעה).  כושים וכו' יוצאי ירך הערביים בשנים קדמוניות ובמרוצת הזמן שנו את טעמם מראיהם מנהגיהם וכו' (ר"ש בלוך, שבי"ע א, אפריקה).  אולם במרוצת הזמן באו עליהן עמים שודדים ויגרשו את תושביהן וכו' וישבו תחתם (שם ב, ארצות ברבריא). —  ובמשמ' מהירות:  קרא אותן (את הקללות שבמשנה תורה) במרוצה ובקושי (רש"י מגי' לא:).  לא יאמר אותם במרוצה רק בנחת מלה במלה (הלבוש, או"ח, ברכ' נא ט). —  ובמשמ' חִפָּזוֹן:  ולא שמנו לבנו עליו מפני המרוצה וטרדת המחשבה עם ארך המליצה (ר"י א"ת, חתי' השרש' לריב"ג).



1 כך הכתיב.  והקרי בִּמְרוּצָתָם.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים