*, (מירוק), ש"ז, — שה"פ מן מָרַק, א) במשמ' גמר דבר, גמר ביאה על אשה: גמר ביאה בשפחה חרופה זו הכנסת עטרה וכו' ביאת המירוק וכו' מירוק גיד וכו' מירוק עטרה (יבמ' נה:). — ובסהמ"א: כל זמן שלא גמר הביאה במירוק האבר (ספ' סדרי טהרה, בסוף שו"ע יו"ד, נדה קצג). — ב) °במשמ' נִקָּיוֹן וצחצוח: ותמרוק הנשים כמירוק הנחושים (הכרע' ר"ת, דונש על מנחם, ערך תמרוקים). כמו הממרק לכלים שאין עושין אותו המרוק אלא כשנשלם הכלי (ר"י חריזי, פי' המשנ' לרמב"ם, פאה א ו). כמו שהמראה צריך מירוק וזיכוך לשיתרשמו בו הגוונים (ר"י קארו, תולד' יצחק פח:). — ומֵרוּק הגוף: דמה הדברים הטובים והרכים המסירים האיבה והשנאה מן הנפש למרוקים המעבירים הזוהמא (ר"א בדרשי, חותם תכנ', מריקה). — ומֵרוּק המֵעַיִם ע"י סמים משלשלים (, 12344) המספר הזה כנראה נדפס כאן בטעות.: אף הן מימיהן מתירין את הבטן ויש בהן מירוק ומועילין לפתח סיכור שבכבד ומועילין בכאב הטחול (תשו' הגא', הרכבי שצד). דע שהחלב רפואה מועילה למה שיש בו מן המירוק לאט לאט (קאנון ג יד ד יב). מירוק הגוף ונקביו והסך רגליו (ר"י צהלון, אוצה"ח א). —  ומֵרוּק הדם: דרך מירוק הדם וזכוכו (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה יט). — ובהשאלה, במשמ' נקיון וטהרה מֵעָוֹן על ידי ענש ויסורים וכדומה: שאנחנו מאמינים בשפלותנו שהוא עונש ומרוק על מריינו הקודם (ר"י הפניני, באור למשלי). הרשעים אשר זכר אשר ישים עליהם אופני מרכבתו להביא עליהם חבורות פצע וכו' כי הוא המירוק הראוי להם ולאשר כמותם למרק רשעתם (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי כ כד). זה הוא מין ממיני הרעות שאין לו מירוק ונקיון (ר"ז מברצלונה, פי' משלי יא טז). והנה ביסוריך אלה נטהרת לקבל אור בקר בלי מירוק גהינם ורמה לגוף (ר"מ אלשיך, איוב לח יב). כי קרוב אני אליך על ידי מירוק יסורים כמדובר (שם יד יח). וכל צדיק שצריך מירוק נתגלגל בדגים (עמק המלך, רישא דז"א). ומתעכבות שם לקבל עונשם למרק נפשם ואחר המירוק חוזרות למעלה התחתונה שתחת הנשמות העליונות (מנוה"מ א ב). כי אין היסורים זולתי זכוך ומירוק המדות הפחותות והמגונות (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ט). מתגלה אור שבנפשו עד שמכח המירוק מתגדל כ"כ אור שלה עד שמגיע למדרגת נשמה ורוח (ר"א הכהן, שבט מוסר יא). — ואמר הפיטן: צרוף ומרוק בלי יסורין תורֶה, כי עמך הסליחה למען תורא (רשב"י הבבלי, אב לרחם).