*, ש"ז, שה"פ מן מֵרֵר: כי מרים לשון מירור הוא (מד"ר שה"ש, כי הנה הסתיו). ולכך נקרא שמו מררי על מירור (שם במד' ג). — ואמר הפיטן: טרם מרוּר ממענים יָשבת, ישועה צמחה לנצורי כבבת (ר"י טוב עלם, אלהים בצעדך, יוצ' לשבה"ג).