*, ש"נ, — שהמ"פ מן מָר, במשמ' אדון, ומשמ' השם מָרוּת כמו אַדְנוּת, שְׂרָרָה, שלטון: בצפור דרור וכו' שאינה מקבלת מרות (רבה בר רב הונא, שבת קו:). בארץ שמרותו של עולם בתוכה (ר' פנחס, פסיק' רבתי מ). — ובסהמ"א: לא חבשה (צפור דרור) נפשה בצידה לפי שאינה מקבלת מרות אבל צפור אחרת וכו' מקבלת מרות (ר"ח שבת קז.). כל אלהים שבמקרא לשון מרות (רש"י בראש' ו ב). כי יש הרבה בני אדם שיש אליהם בחייהם כמה מיני אדנות ומרות מכמה בני אדם (חזקוני, בראש'). ויקבל (ברקלאי) את מרות קוטוזאוו עליו בהתמכרו לפקד גדוד מלחמה תחת ידו (מא"ג, הצרפת' ברוסיה 41). — וגם בדברים לא בע"ח: ואף המקום מרות1 הוא על כל המקומות (ר' פנחס, פסיק' רבתי מ). — ואמר הפיטן: וביום השלישי משולש בזכות זכה, פאר השכינה מקום מרות סוככה (ר' מאיר בר יצחק, את הברית, סליח' מוס' יוה"כ).
1 במד"ר בראש' נה בארמ': לאתר מרותא דעלמא.