א. מָרַךְ
*, — קל לא נמצא.
— נִתפ', *נִתְמָרֵךְ, — נִתְמָרֵךְ הַמֹּחַ וכדומ', נהיה נֹזֵל כמו מים: נתמרך (חוט השדרה) פסול1 (ריב"ל, חול' מה:).
— נִפע', °נִמְרַךְ, — כמו נתמרך: נמרך מוח חוט השדרה ונתמסמס (רמב"ם, שחיט' י ט).
— הָפע', °הֻמְרַךְ (הומרך), — כמו נמרך: הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו אינו עומד (רמב"ם, שחיט' ט ב).
1 ואמרו שם: המרכה כל שנשפך כקיתון.