ב. מָרַךְ
°, קל לא נמצא.
— הָפע', °הֻמְרַךְ, יֻמְרַךְ, — הֻמְרַךְ לבו, אחזתו מֹרֶךְ לב: דורשה (את התורה) לבו לא יֻמרך, חוקרה תלמודו לעד מבֹרך (ב"א, דקדוקי הטעמ' ב).
— הִפע', °הִמְרִיךְ, — הִמְרִיךְ לבו, הפיל עליו מֹרֶךְ לב: שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב (רש"י הענ' טז.). ואפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור שלא ירגילו נכרים להמריך את הלבבות לכך (הוא, סנהד' עד.).
— נִפע', °נִמְרַךְ, — כמו הֻמְרַךְ: עלפו ונסוגו אחור נסיכים, פחות וסגנים נמרכים, צור וצידון וכל אלילי פלשת נבוכים (משה בר' קלוני', אחרון פסח, מקול מפלת).