1, מוּרָן, מוׂרָן, ש"ז — חדר בבנין לאצר בו חטה, יין, וכיוצא בזה, Vorratskammer; grenier; cellier, store-room: אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה וכו' ולא את הטרקלין ולא את המורן2 ולא את השובך וכו' עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה (ב"ב א ו).
1 כך נקוד במשנ' מנק' ליבורנו, וכך גם בוקסד' מוׂרֶן. לוי מוּרָן, יסטר' מוׂרָן, ועי' הערה הבאה.
2 כך בנוסח' הדפוס ובערוך, ובכ"י המרון, המירן. ופרש רגמ"ה מגדל, והערוך: מגדל קטן הוא שבונין בגנות. ע"כ. רש"י פרש: טרקלין ומורן מיני פלטין. ע"כ. ורמב"ם פרש: מין ממיני ארמונים. י' לוי אמר שהוא מרומית murus, חומה. קוהו' בעה"ש, שהוא מיונית μόσυν, ויסטר' שהוא צמצום מאורן, מן אוּר. ש' קרויס, שהוא קצור מן השם היוני Κά)μαϱα), במשמ' חדר. אבל כבר דחה זאת ע' לֶו. אבל נשמט מכלם כי מלה זו כצורתה נמצאת בלשון סורית מרנא, ופרשוה המלונים הסורים בזה"ל: דוכיתא דחמלון בהין חטא ודקא וחמרא, ע"כ — ובעברית: מקום ישימו שם חטה וקמח ויין. — ותרגום ערבי: מח'זנ קמח, אוצר של דגן. וכן במלון הסורי של יעקב הכלדי, שנדפס במוצל, תרגם בערב' הֹרי ھري, שהוא אוצר של תבואה וכן מח'זנ אלקמח.