* 1, ש"ז, — סֻבּין גסים, grobe Kleie; coarse bran; gross bran במקור נדפס באנגלית gros son.: הצבעין והפטמין לוקחים מורסן מכל מקום ואין נמנעין (תוספת' שבי' ה ח). המוציא מורסן לאכילה כגרוגרת (שם שבת ח ט). המוליך חטים לטחון ולא לתת ועשאן מורסן וסובין (שם ב"ק י ט). ונותנים מים למורסן אבל לא גובלין (שבת כד ג). המוציא אוכלים כגרוגרת וכו' חוץ מקליפיהן. וגרעיניהן  ועוקציהן וסובן ומורסנן (שם ז ד). חמשת רבעים קמח חייבין בחלה הם ושאורן וסובן ומורסנן וכו' ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן וכו' (חלה ב ו). אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש (פסח' ב ז). איזוהי עיסת כלבים ר"ש בן לקיש אמר כל שעירב בה מורסן  (ירוש' חלה א ט). בראשונה היתה סאה ארבלית מוציאה סאה סולת סאה קמח סאה קיבר סאה סובין סאה מורסן (ר"ח בר בא, שם סוט' א ה).