*, (מריעות), ש"נ, – אסֵפת ידידים ורֵעים לשם מגע ומשא של ידידות ורֵעוּת: לשמחה (צריך האבל להמתין) שלשים ולמריעות שלשים (ברייתא, מו"ק כב:). ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר (רבה בב"ח, שם). — ובסהמ"א: על אביו ועל אמו בין כך ובין כך לא יכנס לשמחת מרעות עד שנים עשר חדש (רמב"ם, אבל ו ז). כמה רע ומר המעשה שעושים קצת אנשים או נשים שמתועדים יחד לשמוח בשמחת מרעות בלילי מוצאי שבת (ר"א פאפו, פלא יועץ, אבילות). — °סעודת מְרֵעוּת: כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור וכו' לאכול ולשתות ולהשׁתכר בפני רבים ובכניסת עמי הארץ ובסעודת מרעות (רמב"ם, סנה' כה ד).