*, — קל לא נמצר במקורות הקדומים.

— פִע', *מֵרִֵק, מְמָרֵק, מֵרֵק דָּבָר שהתחיל אחר, השלימו. vollenden; achever; finish: ישראל ששחט ומירק הגוי שחיטה על ידיו וכו' גוי ששחט ומירק ישראל שחיטה על ידיו (תוספת' חול' א ב). הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו (יומ' ג ד). היה מפשיט ויורד עד שהוא מגיע לחזה וכו' חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן מירק את ההפשט קרע את הלב והוציא את דמו (תמיד ד ב). המחתך לבשל אעפ"י שלא מירק אינו חבור (עוקצ' ב ה). הגיפה (את הדלת) ולא מירקה או שפתחתו הרוח (אהל' יג ג), שלא סגרה סגירה שלמה, אלא נשארה פתוחה קצת. מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל וכו' בשאין בו כדי למרק אבל אם יש בו כדי למרק ממרק ואינו חושש (ר' אבהו, ירוש' שבת יט ה). אם נתנן (את הדמים הפנימיים) בחוץ לא הורצו שאין מזבח ממרקן וכו' הואיל והקרנות ממרקות אותן (את הדמים העליונים) וכו' מהו אין המזבח הפנימי ממרקן וכו' שאינו ממרקן לעשותן שיריים (שם יומ' ה ז). למה לי למרק (השחיטה) מצוה למרק (חול' כט:). מכיון שהתחיל במצוה אומרין לו מרק1 (ירוש' ר"ה א י). כיון שלא התחיל במצוה אין אומר לו מרק (שם מגי' ב ז). — ובהשאלה, מֵרֵק הנבואה וכדומ', הוציאה לפעולה: למרק שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליה (ר"א, סנה' לט:). — °ומֵרֵק כֹּחוֹ, התאמץ בכל כחו: על כן מרק שארית כחו להלחם עם הצרפתים בחזקה (מא"ג הצרפתים ברוסיה 30). — *מֵרֵק חוב שהוא חיב, פרעו כלו: (הודה ר' יצחק במי שעזב את אשתו) ולא ממרק לה (כתובתה) שהוא מעלה לה מזונות עד שעה שהוא ממרקה (ירוש' כתוב' ו א). — *מֵרֵק עצמו לְדָבָר, פנה כל דעתו לְהַדָּבָר, frönen; s'abandoenner à; indulge in: כל הממרק עצמו לעבירה חבורות ופצעין יוצאין בו (רב אושעי', שבת לג.). — °מֵרֵק עצמו מִדָּבָר, פנה דעתו ולבו מהדבר: ממרק עצמו משאר עסקים להתעסק בעבירות (רש"י, שם).

— קל, °מָרַק, — מָרַק לפלוני מעות וכדומ', השלים לו חלקו: שיאמר אחד לחבירו לקחת אתה בשבת כך וכך כספים ואני לא לקחתי בחול אלא פחות מרוק2 לי (ר"ח ע"ז כב.). מפני שבאת לכאן ונתתי לך עשרין ושבעה חרובין עד שאני באתי לדרום אצלך עכשיו באתה לא לכאן עם ...ך ומרקת3 אותי חוץ משלושה עשר חרובין (אגר' כתובה על גמא, גני' קהיר, בבה"ס בודל' ונתפרסמה בקבץ JQR Oct. 1903, 4). — ומשל: מי שהתחיל במצוה אומרים לו מרוק תוספו' חול' כט. ד"ה מירק, בשם המדרש, ר"ש, פי' עוקצ' ב ה.