ש"ז, מ"ר מֶרְקָחִים, — מה שהרוקח רֹקֵח: לחייו כערוגת הבשם מגדלות מֶרְקָחִים (שה"ש ה יג). — ואמר הפיטן: והתמיד אזי תעמיד והמנחה תרימנה, והמרקח אשר לוקח ולא ראיתיו עד הנה (רשב"ג, שני זיתים, שבת א חנכה). — ובמשמ' מִרְקַחַת: הוא דומה למי שנכנס לבית המרקחים אעפ"י שלא לקח ולא נתן כלום מ"מ לקח ריח טוב והוציא עמו (פרקי דר"א כה). כאשר מלאכת הרפואה ששולטת על מלאכת הרוקח ומסדרת אותה בעבור שהבריאות שמלאכת רפואה היא עליה היא תכלית כל המרקחים הנעשים ממלאכת הרוקח (יוסף כיאנתיס, תרג' קיצור תומ' דאקינה, הקד').