ש"נ, – מה שנִרְקַח: הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח הַמֶּרְקָחָה והעצמות יחרו (יחזק' כד י). ירתיח כציר מצולה ים ישים כַּמֶּרְקָחָה (איוב מא כג). – והשתמשו הסופרים בזמן החדש הרבה במליצה זו לדמיון בענין התרגשות חזקה, בלבול וכדומה: העיר כמרקחה, וכיוצא בזה.