1, ש"ז, סמי' מַשֵּׁה, —  כמו מַשָּׁא, מַשָּׁאָה, נֶשִׁי, מה שאדם נשֶׁה בחברו, מִלְוָה, חוֹב: וזה דבר השמטה שמוט כל בעל מַשֵּׁה ידו אשר ישה ברעהו (דבר' יה ב).— ועי' מִלְוָה.