א. מַשְׁבֵּר

1, ש"ז, סמי' מִשְׁבַּר, – א) פי הָרֶחֶם, Mutterscheide; vagin; -na,  ובמליצה: יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד מַשְׁבֵּר וכח אין ללדה (ישע' לז ג), לאמר הגיעו עד הגבול האחרון של המעמד הקשה ואין כח לצאת ממנו. – הילד לא יעמד במשבר, אין לו כח או דעת לצאת מהמשבר: חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד בְּמִשְׁבַּר בנים (הוש' יג יג). – ב) *הכסא שהיולדת יושבת בשעת הלידה, Gebärstuhl; chaise d'accouchement; chair of delivery: ביושבת על המשבר ומתה ויצאת הימנה רביעית דם (תוספת' נדה ט טו). האשה שהיא יוצאת ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד ישבה על המשבר ממתינין עד שתלד (ערכ' א ד). כסא של כלה ומשבר של חיה וכסא של כובס שהוא כורם עליו את הכלים (כלים כג ד). מאימתי פתיחת הקבר וכו' משעה שתשב על המשבר (אביי, שבת קכט.). בשעה שהאשה יושבת על המשבר היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה (מד"ר בראש' כ). מעיה של אשה עשויה קינין קינין וכו' בשעה שהיא יושבת על המשבר אינה משליכתו בבת אחת (ר' סימון, שם ויקר' יד). אפילו עד שעה שתשב על המשבר יתפלל שתלד זכר (תנחומ' ויצא ח). – ובסהמ"א: אשה שמתה על המשבר והולד מפרכס במעיה (תשו' הגא' סי' רמח, מהד' מנטובא). ותבא המילדת ותרא כי בא תור הלידה ותמהר ותושיב את המלכה על המשבר ותתפלל (ר"י סטנוב, דברי ריבות ב א). – ואמר המשורר: אשׁׂם ואשאף על נודם וגם אפעה תמיד כיולדה ישבה עלי משבר (רמב"ע, תרשיש ז).



1 מן שבר, עי"ש. בערב' מַתְ'בִר مثبر, מקום שהאשה יֹלדת. וכבר העיר ע"ז ריב"ג, אמר וז"ל: משבר הוא אלמת'בר והוא משקט אלולד עלי אלארצ', ע"כ, – ובעבר': משבר הוא (בלשון ערב') אלמת'בר, והוא הפלת הילד על הארץ. והוסיף עוד: וליש ימתנע אנ יכונ הד'א אלמעני משׁתקא מן אלמעני אלאול ואמא אללפט' אלערבי פמאח'וד' מנ קול אלערב ללחפרה ת'ברה, ע"כ, – ובעבר': ואיננו מן הנמנעות כי יהיה משבר במשמ' זו נעזר מן שבר במשמ' הראשונה (ר"ל במשמ' שבירה הרגילה) אך המלה הערב' מת'בר הנה היא לקוחה מן מה שאומרים הערבים לחפירה ת'ברה. – ועי' עוד הערה לשרש תבר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים