*, ש"נ, שה"פ מן מָשַׁךְ, בפרט בהלכות מקח וממכר, מעשה שמביא את הדבר הקנוי ברשותו של הקונה, וע"י מעשה זה יש להקנין כח חקי:  כל המטלטלין נקנין במשיכה (שבי' י ט).  בהמה דקה נקנית במשיכה (קדוש' א ד).  נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להם אחריות אין נקנין אלא במשיכה (שם ה).  ספינה ואותיות נקנות במשיכה ובשטר (ר' נתן, תוספת' שם א ז).  איזו היא משיכה בין שמשך ובין שהנהיג ובין שקורא לה והיא באה אחריו הרי זו משיכה (שם).  אימתי אמרו המטלטלין נקנין במשיכה ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן (ירוש' שביע' י ט).  לעולם משיכתו של מעשר שני היא פדיונו (רשב"ג, שם מע"ש ב ו). —  וכל פעולה של מְשִׁיכָה, מְשִׁיכַת המחט:  החייט ששייר מן החוט וכו' מלא משיכת המחט (בר קפרא, ירוש' ב"ק י יא).  כפליים במשיכת המחט (שם). —  ובהשאלה:  משיכת הדברים רכים שנמשכו כל גדולי ישראל והסנדראות אחריו (מד"ר במד' יח). —  ובסהמ"א  גם במשמ' העקרית וגם בהשאלה, מְשִׁיכַת קוים בעט על גבי הגליון:  והקוים הנכוחיים הם קוים שיהיה המרחק ביניהם שוה ושמור במשיכתן ואין אחד מהם פוגש את חבירו בהילוכו (ראב"ח הנשיא, ספ' המשיח' והתשבר' א יב. —  ובמשמ' קַו קטן רשום על הגליון, Strich; trait; stroke: קמץ גדול כך הוא תחת המשיכה נקודה כזה (  ^ָ) וקמץ קטן שתי נקודות תחת האות כזה (. .) ופתח גדול משיכה בלא נקודה תחת האות כזה (–)  (קטע ממלונו של ר"א הבבלי, נזכר בדברי ראב"ע ור"ת, ופרסם קטעים ממנו ניבויאר,ׁ Notice sur la lexicogr. 9). —  °מְשִׁיכַת הַלְבָבוֹת:  כי צריך שיהיה ממשיכת הלבבות מה שאפשר שירגיש הנוכח כי לתועלתו ולאשרו אמר לו המוכיח זה הדבר (רלב"ג משלי כח). —  והפעולה שפועלת אבן השֹׁאבת על הברזל וכדומ' למשכו ולקרבו אליה:  כמו משיכת אבן המגניטס את הברזל שלא יוכל השכל לתת סבת מציאותו (ר"י אלבו, העקרים א כב). —  וכאב שמתחדש באבר מהאברים שירגיש האדם כאלו האבר נמשך:  א"א (אמר אבוקרט) מי שיקרהו קיווץ או משיכה ואח"כ תמצאהו קדחת יותך בו חוליו א"ג (אמר גלינוס) המשיכה מין ממיני הקיווץ אלא שהוא לא יראה בה האיברים מקובצים כי היא משיכה לאחור ומשיכה לפנים משיכה שוה ולזה יגבלו אותה בשם משיכה (יעקב בן יוסף זבארא, תרג' פרקי אבוקרט, כ"י ביהמ"ד שכטר 31).