*, ש"נ, — א) מעמד ומשרת הכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ: כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו (הור' ג א). אחד משוח בשמן המשחה וכו' ואחד שעבר ממשיחותו1 (מכות ב ו). — ובסהמ"א: אם אירע פסול בכ"ג ומינו אחר תחתיו ולאחר זמן חזר ראשון לעבודתו ועבר זה ממשיחותו (רש"י יומ' עג.). כי אז יגלם טיטוס ואין לו מלכות ומשיחות למלך על ישראל (ר"ת על דונש, ובצוק). — ב) °סגולת מי שהוא המשיח המקֻוה: ובעודנו תמהים על האגרת הזאת וכתבים הבאים לקיים משיחותו והנה כתבים באו מירושלם וכו' (יעקב ששפורטש, ציצת נובל צבי). שמו לודאי את משיחות זה ועל ביאת משיח האמת סופקו (ר"ע פרנסיס, צבי מודח 109). חוש המשוש אשר היא חרפה לנו כל היום היא שיחתו כי זה לו אות; בריא כנביא שקר להתם ולכלה נשמות שבגוף להצמית קרן משיחותו בכחשי אפרים (ספ' מריבת קדש נגד ש"צ, הוצ' מק"נ 7). בהעטר לראשו עטרת המשיחות (שם 15). — והשתמשו בזמן החדש במלה זו לענין עצם התקוה לביאת המשיח, Messianism.