מוֹשֵׁל, מֹשֵׁל, מֹשְׁלִים, מֹשְׁלָה, מָשַׁלְתָּ, מָשְׁלוּ, מָשׁוֹל, מְשֹׁל, מְשָׁל-, לִמְשׁוֹל, לִמְשֹׁל, לִמְשָׁל-, אֶמְשֹׁל, תִּמְשֹׁל, יִמְשֹׁל, יִמְשׁוֹל, יִמְשָׁל-, יִמְשְׁלוּ, יִמְשֹׁלוּ. א) מָשַׁל בִּפְלוֹנִי, היה אדון לו, היה לו הכח להכריח את פלוני להשמע לו, להכנע לו, לעבדו, herrschen; dominer; to rule, הבעל באשתו: ואל אישך תשוקתך והוא יִמְשָׁל-בך (ברא' ג יו). — השַׂר על הארץ, לעשות כטוב וכישר בעיניו: ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מֹשֵׁל בכל ארץ מצרים (בראש' מה כו). — ומֶלֶךְ על העם: ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בנו (שם לז ח). סיחון מלך האמרי היושב בחשבון מֹשֵׁל מערער אשר על שפת נחל ארנון וכו' עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי וּמֹשֵׁל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן (יהוש' יב ב-ה). ויאמרו איש ישראל על גדעון מְשָׁל-בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין ויאמר אלהם גדעון לא אֶמְשֹׁל אני בכם ולא יִמְשֹׁל בני בכם יי' ימשל בכם (שפט' ח כב-כג). מה טוב לכם הַמְשֹׁל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם מְשֹׁל בכם איש אחד (שם ט ב). ושלמה היה מוֹשֵׁל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים (מ"א ה א). וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז יִמְשָׁל-בם (ישע' יט ד). והוא ישא הוד וישב וּמָשַׁל על כסאו (זכר' ו יג). וּבִמְשֹׁל רשע יאנח עם (משלי כט ב). — ואלהים: יי' יִמְשֹׁל בכם (שפט' ח כג). מעולם לא מָשַׁלְתָּ בם לא נקרא שמך עליהם (ישע' סג יט). כי ליי' המלוכה וּמֹשֵׁל בגוים (תהל' כב כט). וידעו כי אלהים מֹשֵׁל ביעקב (שם נט יד). יי' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל מָשָׁלָה (שם קג יט). לך יי' הגדלה והגבורה וכו' ואתה מוֹשֵׁל בכל (דהי"א כט יא-יב). — ואדם בחברו, לעשות בו כטוב בעיניו: ונתתי נערים שריהם ותעלולים יִמְשְׁלוּ בם (ישע' ג ד). עמי נגשיו מעולל ונשים מָשְׁלוּ בו (שם יב). עבדים מָשְׁלוּ בנו פרק אין מידם (איכ' ה ח). גם מזדים חשך עבדך אל יִמְשְׁלוּ בי (תהל' יט יד). עבד משכיל יִמְשֹׁל בבן מביש (משלי יז ב). לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד מְשֹׁל בשרים (שם יט י). עשיר ברשים יִמְשׁוֹל (שם כב ז). ועל גויתנו מֹשְׁלִים ובבהמתנו כרצונם (נחמ' ט לז). — ועַם בעַם אחר: וּמָשַׁלְתָּ בגוים רבים ובך לא יִמְשֹׁלוּ (דבר' טו ו). ובעת ההיא פלשתים מֹשְׁלִים בישראל (שפט' יד ד). הלא ידעת כי מֹשְׁלִים בנו פלשתים (שם יה יא). ואל תתן נחלתך לחרפה לִמְשֹׁל-בם גוים (יוא' ב יז). ויתנם ביד גוים וַיִּמְשֹׁלוּ בהם שנאיהם וילחצום אויביהם (תהל' קו מא-מב). — וּמָשַׁל בדבר, ברכוש פלוני, לעשות לפי ראות עיניו: ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו הַמֹּשֵׁל בכל אשר לו (בראש' כד ב). וּמָשַׁל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים (דני' יא מג). — מָשַׁל בגֵאוּת הים, לצוות לה להיות סֹערת או לשקט: אתה מוֹשֵׁל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם (תהל' פט י). — מָשַׁל לעשות דבר, היה לו הכֹּחַ והרשות לעשות הדבר: לעם נכרי לא יִמְשֹׁל למכרה (שמות כא ח). — וּמָשַׁל, היה לו כח ועז, ויֵאמר לאברי האדם, ידו מֹשְׁלָה, זְרוֹעוֹ מֹשְׁלָה: הנה אדני יי' בחזק יבוא וזרעו מֹשְׁלָה לו (ישע' מ י). יד חרוצים תִּמְשׁוֹל (משלי יב כד), תגיע לכח ושלטון. — ובהשאלה, הַשֶּׁמֶשׁ מֹשֵׁל ביום והירח בלילה, מאירים ופועלים פעולה: ויתן אתם אלהים (את המאורות) ברקיע השמים להאיר על הארץ וְלִמְשֹׁל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראש' א יז-יח). — ובתו"מ: שלשה צועקין ואינן נענין ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי שאשתו מושלת עליו (ב"מ עה:). — ומָשַׁל בדבר פלוני, התגבר עליו, אלו המושלים ביצרם (ר' יוחנן, ב"ב עח:). — ואמר החכם: החסיד הוא מי שהוא מושל נשמע בחושיו וכחותיו הנפשיים והגופיים ומנהיגם ההנהגה הגופיית (ר"י א"ת, כוזרי ג ה). — ובהשאלה, *מָשְׁלָה האש בדבר, התחילה לאכל בו: לא שנו אלא שלא משלה בהן האור אבל משלה בהן האור יעלו (רבא, זבח' פה:). °והכוכבים וכדומ' בעולם, היה להם כח פעולה בעולם: וזה כי הירח הוא המושלת בעולם השפל והנהגתו על ידה (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 101). — °ומָשַׁל במִלִּים, היה לו כח עליהן, היה מליץ גדול: ועת מֹשֵׁל עלי מלים טהורים כספירים וענינים יגעים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי).

 — הִפע', הִמְשִׁיל, הִמְשִׁילָם, תַּמְשִׁילֵהוּ, הַמְשֵׁל, — עשה שֶׁיִּמְשֹׁל, נתן לו כח ועֹז למשֹׁל, עשהו לשליט: תַּמְשִׁילֵהוּ במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו (תהל' ח ז). וְהִמְשִׁילָם ברבים (דני' יא לט). — ומקור במשמ' שם, הַמְשֵׁל, שלטון: הַמְשֵׁל ופחד עמו עשה שלום במרומיו (איוב כה ב).