*, ש"נ, מ"ר מְשָׁלוֹת, סמי' מִשְׁלוֹת, בכנ' מִשְׁלוֹתָיו, — כמו מָשָׁל, בפרט ספור מעשה אדות בע"ח וכדומ': שלש מאות משלות1 שועלים היו לו לר"מ ואנו אין לנו אלא שלש אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה, מאזני צדק אבני צדק, צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו (ר' יוחנן, סנה' לח:). התחילו מושלין לפניו משלות חבית שקינן נחש בתוכה כיצד עושין לו (מד"ר איכה, היו צריה). כשאדם נער אומר דברי זמר הגדיל אומר דברי משלות הזקין אומר דברי הבלים (ר' יוחנן, שם שה"ש, א). על ידי משלותיו של שלמה עמד על דברי תורה (ר' חנינא, שם). בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים ועמדו וגנזו אותם (אדר"נ א). אלא שאני אומר במשלות ושיר השירים וקהלת גנוזים היו עד שהן בכתובים (שם, נוסחה ב). אמרו עליו על הלל שלא עזב דברי חכמים וכו' שיחת חיות ובהמות שיחת שדים ומשלות הכל למד (מס' סופר', טז ט). — ובסהמ"א: אח מאב וכו' משלות הן ורגילין בני אדם לאומרן (רש"י יבמ' צז:). בעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו ר' משול לי פרסיים למה הם דומים (הוא, קדוש' עב.).
1 כך בנוסח הדפוס. ובכ"י ממשלת.