מַשְׁנֶה

*, ש"ז, מ"ר מַשְׁנִים, — מַשְׁנֵי ההלכות וכדומ': אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים (רשב"י, ירוש' חגי' א ז). לכך התקינו חכמים שיהו המשנין יושבין בבקר ובערב (מד"ר שמות מז). אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה (שם, ויקר' ט). אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה (שם איכ', פתיח').

חיפוש במילון: