1, ש"נ, מ"ר מַשְׂכִּיּוֹת, — מלאכת נוי וקשוט בכסף וכדומ', Ausschmückung; ornèmentation: תפוחי זהב בְּמַשְׂכִּיּוֹת2 כסף דבר דבר על אפניו (משלי כה יא). — ופשט השמוש במלה זו בסהמ"א במשמ' מתחלפות לפי הפרושים הרבים. במשמ' צורה ותמונה: טורח מלכיות, עובדי משכיות, טמאו חמד שכיות, בגאוה למלוך (ר' א' קליר, אנסיכה מלכי, מוס' א ר"ה). — ובמשמ' קשוט לאבנים יקרות: ויוציא נקתניבור מחיקו אבן יקרה משוהם במשכיות מיני מרגליות (יוסיפון, פרק ו. — ובכלל תשיטים: ועמי לחשה תבל בסודה כאלו השקתה נפשי אשישה, ישימוה כמשכיות אנשים ואינה פז אבל בפז כבושה (רשב"ג, הצפור או דרור).  ויעתק משם עד בואו בירת ארתחששתא המלך וימצא בתוכה כלים נפלאים ומשכיות נפלאות (תולדות אלכסנדר, ישראל לוי, דף 50). — ובכלל ציורים וקשוטים בכתלי הבית וכדומ': יסודנו עפר ובעפר נקברים, ומה יתרון להתגאות במשכיות חדרים (ר' יהודה הלוי, און זרענו).  משי ורקמה הם כסות גופך אבל החן והיפי כסות עיניך, משכית עלמות מעשה יד איש ואת ההוד והחמדה שכיותיך (הוא, מה לך צביה).  מאד יסכל אשר נשים ירבה ולא יזכור מחונן אלמנותיו, ויבנה ארמנות משכית ואיים למחר יענו תוך אלמנותיו (רמב"ע, תרשיש ח י).  מודה לאל על חוק טרפו אם קט ואם רב לבו שכן, גם עוצם עין שכלו משור משכית אולם בטח שכן (שם ט פה).  ושים עיניך על יפי הקירות והקורות, והכירות והטירות, והשכיות והעליות, ופתוחי המשכיות, עשויים במיני צבעים, לארבעה רביעים (ר"י חריזי, תחכמ' לד).  ובין גלות עליות, טירות יפה פיות, וחדרי משכיות (שם מט).  נשימת הנבלים אל החסידים כתמרות עשן במשכיות טירות המלכים (ידע' בדרשי, פרדס ב, אוצה"ס ג).  ואחר שמת הבכור היו מציירים דמותו בכותל חדרי משכיתם ומשתחוים אליו (כתב ר' משולם מרומי, בסוף ספר שבט יהודה). — ןמצוי שמוש זה בלשון הפשוטה: ותשכיבהו (את חולה השרסם) בבית שוה באויר פשוט אין משכיות בו ולא תמונות כי דמיונו יאלצהו להביט בהם (קאנון ג א ג א).  ובדקו ומצאו צורות שחורות במשכיות אותו החדר ששמשה בו (ר"י אבוהב, מנורת המאור ג ד ו ו). — ובמשמ' קשוט ותכשיט: וילבשו כלם כלי יופי ויתקנו אותם בכל לבושי שש ומשי ורקמה וכל מיני משכיות כסף איש איש כאשר תשיג ידו ויעשו כן וכל איש ישמח בביתו וילבש ויצא בכל מיני לבושים ומשכיות (מעשה אברהם, בספר שבט מוסר).  ובזהב ובדברים קשים עושים משכיות וציורים בכסף (צרור המור, ויצא). — ובהשאלה: אם המטר עקב חורף טרפי שיחים בגן יחמוס, יחל כי הוא ילביש אותו משכיות אם אותו יחמוס (רמב"ע, תרשיש ג כה).  משכית שירים הבט איכה אומן בפז אותם הדביק, אלו גלגל ירוץ לשיג הודם אותם עד לא הדביק (שם י י).  מסוה צבעים מעלי שער הסר ומשכית השקרים גל, כי אחרי שיבה בתבל אין חלק והתעתד לך אל גל (שם ה י). — ובמשמ' הבלי העולם הזה ושעשועיו: הן אעזב הונה (של תבל) ומשכיתה כעזב נשמה את פגרי (ר"י הלוי, יונה תקנן).  הבלי תבל לבבוך, ואל משכיותם סבבוך (רמב"ע, תוכחה, אברך את ה').  חנם אדמה תעדה עדיה אולי פתיים יחמדו יפיה, הבוערים תשיא במשכיות חילה ותסיתם בטיב משיה (הוא, דיואן פה, כ"י בודל').  אם רצונכם לנצח לחיות, רחצו הנשמות במימי תושיות, ועזבו משכיות והבלי גויות, כי תועבת יי' עושה כל אלה (ראב"ע, אותות אל).  ויעזוב שאר מותרי העולם ומשכיותיו3 המטרידים את הלבבות מן האלהים (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ג). — ובמשמ' הוספה לא נצרכה, אלא לקשוט בעולם: כי לא זכר מכל הענין ההוא זולת ההלצה ושתק מן השאר כאלו הבין שאר הדברים נהזכרים עמה משכית לבד לא שהיה צריך אליהם בכונה ואמת (ר"ש א"ת, יקוו המים 108).  ובאמת כי נתערבו בספור כמה משכיות אשר אינם מהמכוון הכללי (ר' קלונ', בסוף הקד' אגר' בע"ח).  להשקיף מחדרי משכיותיה (של התורה) אל כוונותיה הפנימיות (ר"י ערמאה, יד אבשלום ל משלי ח). — נקבי הַמַּשְׂכִּיּוֹת, בהשאלה, הכונה הפנימית, הסודית של דָּבָר: ובו יסור עונך וחטאתך תכופר אפשר שרוצה בהסרת העון הסרת הטומאה נעתק ממלת טומאה למלת עון להרחיב נקבי המשכיות כי נטיית הדעות מדרך האמת היא מעוה בלי ספק כנטיית המעשים מדרך הטוב (ר"ש א"ת, יקוו המים ח).  מה שקרא דוד ע"ה תקרה של מים קרא החכם אבני שיש טהור להרחיב נקבי המשכיות והזכיר שלא להבין מדברי משה ע"ה באמרו המים אשר מעל השמים וכו' (שם כ).  ומתועלותיה היותר מבוארים ונגלים הבנת נקבי משכיות רבים בספרי הנבואה והם הנקראים סתרי תורה (ר"י הפניני, אגר' ההתנצלות, מובא בספ' מנח' קנא' לר"י מפיסא 102).  ולהרחיב נקבי המשכית (המאירי משלי ל א).  ואסדר רזי בראשית ומעשה מרכבה לחכמים ואם ארחיב נקבי המשכית לפעמים ואפרש לפי דרכי כמה פסוקים ומדרשים בראש פרקים וארמז על כונתם וכו' (ר' לוי ב"ר אברהם, הקד' ס' פרדס החכמה, אוצה"ס ג). — ובמשמ' המחשבות הטמירות: הנה ראית משכיותי, מיום בנית אשיותי, כי את קנית את כליותי (ר"י הלוי, כל עצמותי).  משכית לבבם עברו (הרשעים) בראות כי צערו רבים ומעטו (רמב"ע, דיואן סד, כ"י בודל').  על משכיות לב כל ישים משטרו, גם עוזרי רהב שחו עת בא דברו (מ' ליטריס, עצמת הזמרה, בכה"ע תקפא 115). — ובמשמ' רצפת אבנים קטנות, mosaïque; ראש ארח רשע על משכית שש ואחריתו שוחה עמוקה (בן זאב, תרג' ב"ס בא יב). — ופשט שמושו במשמ' זו בספרות החדשה.