1, ש"נ, בכנ' מַשְׂכִּיתוֹ, מַשְׂכִּתוֹ, מ"ר מַשְׂכִּיּוֹת, — א) מקום חבוי פחות או יותר נסתר, להסתתר שם מעיני אנשים או לשמר שם הון וכיוצא בו: ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב ושבעים איש מזקני בית ישראל וכו' ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי מַשְׂכִּיתוֹ2 כי אמרים אין יי' ראה אתנו (יחזק' ח י-יב). הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה בְּמַשְׂכִּתוֹ3 (משלי יח יא). — ב) מה שטמון במקום סתר, ובהשאלה מַשְׂכִּיּוֹת הַלֵּב, המזמות הנסתרות שבלב: לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו יצא מחלב עינמו עברו מַשְׂכִּיּוֹת4 לבב ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו (תהל' עג ו=ח).
1 הקודמים הכניסו המלים שבערך זה בערך הקודם, ועי' לקמן.
2 השבע' תרגמו ἐν τῷ ϰοιτῷνι τῷ ϰϱυπτῷ, ר"ל בחדר משכבו החבוי, וכך ת"י: באדרון בית משכביה. והנה אין לברר אם כך היה כתוב בנסחה שלהם בחדר משכבו או שכך פרשו המלה משכיתו כאן. עכ"פ אנו רואים כי לא עלה כלל על דעתם לפרש במשמ' ציור. מנחם וריב"ג לא הזכירו משכית זו. רש"י: משוכה ברצפת אבני שיש. והחדשים במשמ' ציור. והנה, אעפ"י שנזכר כאן קודם שהיו שם צורות מחֻקות על הקיר, אעפי"כ אין יסוד לפרש במשמ' זו משכיתו, הואיל וכל פרוש משכית במשמ' ציור מוטל בספק ובדוי מעקרו, וגם מעצם דברי הכתוב יותר נאות לפי הענין לפרש כאן חדר משכית במשמ' חדר שאדם מסתתר בו שלא יראו מעשיו. וכבר פרש במשמ' זו ר"א מבלגנצי וז"ל: ומה הם עושים בחדר משכית הסתום וסגור יפה מראיית העין וחלונותיהם למעלה שאין העין מגעת שם. ע"כ.
3 כך בנוסחה המסורה. אך מת"י נראה כי הוא קרא משכתו בלי ב. — השבע' תרגמו במשמ' סכּוּךְ. ת"י: וכשורה יורם משריה, ע"כ, ר"ל כחומה יגבה מחנהו, כנראה קרא משכתו ולא במשכתו, ודסמיך נשגבה למשכתו, כמו חומה כך נשגבה משכתו. רסע"ג תרגם גם כאן זח'רפ: וכחצן מניע פי זכרפתה, ר"ל בציוריו, וזה דחוק מאד. ריב"ג לא הביא כתוב זה. רש"י: מפני שהבית נרצף ברצפת אבנים הסוככין על הארץ. ע"כ. ראב"ע: בבית משכיתו תרגום וישקף ואסתכי, ע"כ, ולא פרש מה כונתו בזה. ורב החדשים פרשו גם כאן בענין ציור ואמרו שהכונה היא דמיונו, אבל כבר דחו זאת קצת החדשים ואמרו שאין זה ברוח לשון המקרא. והנה הדלת של כתוב זה שמתחיל בהון מעידה על הסוגר שהוא צריך לגמר בהון, ולכן הפרוש האחד הנאות כאן לפי הענין הוא שהכונה במשכּת כאן מטמון, ר"ל מקום שמטמין אדם שם את הונו.
4 כאן תרגמו רב התרגומים הקדמוני' במשמ' מראה. השבעי' λιάϑεσιν; עקילס σϰοπιὰς; סומכוס φαινόμενα. רק ת"י באופן אחר: עברו חוטביהון חפורת ליבא, ע"כ, אך יש לפקפק בכונתו. ריב"ג גם כאן בענין ציור, אמר וז"ל: ומנ הד'א אלמעני ענדי עברו משכיות לבב תפשירה תג'אוזוא תזח'רפ קלובהמ עי תג'אוזוא מא זינתה להם נפושהמ מנ אלקבאיח אי ארבוא עליה. ע"כ. ובעבר': ומזה הענין אצלי עברו משכיות לבב פרושו עברו ציורי לבביהם ר"ל עברו מה שצירו להם נפשותיהם מן המעשים הרעים כלומר הוסיפו עליו. רש"י: יותר ממה שלבם מייחל ומצפה באה להם תאותם. ע"כ. ראב"ע: ומלת משכיות על דעת ר' משה כמו מחשבות וכו' כאלו משכיות מראות וכו' או יהיה כטעם ואבן משכית מצויירת והציורים הם המחשבות. ע"כ. וכן רד"ק. וכך רב החדשים. ובעצם הדבר כמעט הכל מסכימים כי הכונה כאן למזמות של עמקי הלב, וזה נכון גם לפי פרוש משכית בענין הטמנה והסתרה. ועי' ערך מַחְלָב.