מַשְׂכֹּרֶת

 ש"נ, בכנ' מַשְׂכֻּרְתִּי, מַשְׂכֻּרְתֶּךָ, -תֵּךְ, — כמו שָׂכָר: הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה-מַשְׂכֻּרְתֶּךָ וכו' ויאמר (יעקב) אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה (בראש' כט יה-יח). ואביכן התל בי והחלִף את מַשְׂכֻּרְתִּי עשרת מנים וכו' אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים (שם לא ז-ח). ישלם יי' פעלך ותהי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שלמה מעם יי' אלהי ישראל (רות ב יב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים