°, (מוּשכל), ש"ז, מ"ר מֻשְׂכָּלִים (מוּשכלים), מֻשְׂכָּלוֹת (מוּשכלות), — מה שאדם משיג בכח השֵׂכל, בנגוד למוחש, מה שהוא משיג באחד מחוּשָׁיו: זה מושכל יגיע אדם אליו בחכמת הכוכבים כחות הגופות העליונות (יוסיפון, פרק ו).  ולכן נאמר שהשכל בפועל משכיל ומושכל יחד (ר"י א"ת כוזרי ה יב). איך לא ישכילו מושכליהם פתאום כמו שהם אצל האל ואצל השכל הפועל (שם שם יד).  מצאו בהם החכמים הרכבה מצד מושכליהם שכל אחד מהם משיג עצמו ומשיג זולתו (הוא, רוח חן ט).  ויהיו האותיות והמלות סמנים למורגשים אפשר לרמוז אליהם כי כל מושכל שהוא כללי יש לו אישים זולתי אישי המושכל האחר ואז יתחדשו קולות פנים משונים מקצתם סמנים למורגשים והם כנוי האישים ומקצתם מורים על המושכלים כללים להם אישים מורגשים (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' ב ב).  שיתפעל והוא ענין יתחדש מהתנועעות מן המניע והוא מושכל שוה אל הקודם ומיניו כמיניו (ראב"ד, אמונה רמה א א).  אם הנפש שהשכילה המושכל הזה שהתבאר שם בספר היסודות שהמשולש זויתיו שוות לשתי נצבות ולא השכילה זולתו האם המושכל הזה לבד יתעצם וישאר נצחי (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ה ה).  ומה שהשכל מתעצם במושכליו כמו שנתבאר במקומות הנזכרים וכו' שאם היה השם מתעצם במושכליו וידיעתו מתרבה בהתרבות היודעים הנה א"כ אינו אחד (רמב"ח, פי' בחינ' עולם ח).  והם אנשים שאעפ"י שמאמינים מה שסדרו לנו האבות לא יבינו מושכל מן המושכלים (ר"ז מברצלונה, הקד' פי' משלי). — ותדיר בל"נ מֻשְׂכָּלוֹת (מוּשכלות): חכמת האלהות והיא דעת האל ית' ודעת תורתו ושאר המושכלות כנפש וכשכל וכו' (ר"י א"ת, הקד' רבנו בחיי לחו"ה).  שכל הנקנה ובו ידע האדם אמתת המציאות בתכונת הגלגלים ומהלכם ומספרם ומציאות ארבעה היסודות וכיוצא בהם וזו היא המדרגה השניה ר"ל החכמות שיצטרך עליהם המופת ויקראו מושכלות סתם (הוא, רוח חן ג).  וקצת מצות התורה הם מזה המין ר"ל מכח המושכלות והם מצות עיוניות שאין בהם מעשה כלל (שם ו).  הגבה למעלה שכלך לקצה חוג המושכלות עד אשר כאלו נפשך נפשטת מן החומר (רמב"ע, ערוג' הבושם, ציון ב 121).  תהלה לאל נורא עלילות ועלת העלילות החונן לאדם המושכלות המעיר אותו להדמות במפעליו (רש"ט פלקיירא, הקד' ראש' חכמה).  כי במושכלות דברים אי אפשר שיטעה השכל בהם כלל (שם ב ה).  המושכלות המגיעות בכח השכלי המעשי והמגיעות בחלק העיוני ברצון ובמחשבה (שם ג, בסוף).  ואם היתה הנפש מתעצמת מאמתות המושכלות הנה בספר היסודות ובספר החרוטים מושכלות הרבה מאד וכו' (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ה ה).  היה אופן הגעת המושכלות אליו בדרך החושים (ר"י אברבנאל, מ"א ג, חכמת שלמה).  הנה המעלה הגדולה אשר תיוחס לנפש השכלית היא בהשכילה המושכלות אשר בזה יתדבק השכל האנושי עם השכל הפועל (ר"י מפיסא מנח' קנא' 71).  וכל זה יצדק בחכמת ההגיון המדברת על המושכלות (בעגריפעע Idee) בבחינת מה שהן בעצמן (שד"ל, הערות להרקמה בראש הספר, לשער א). — °מֻשְׂכָּל ראשון, מֻשְׂכָּלוֹת ראשונות, מה שאין לפקפק בו ושאינו צריך לראיות, Axiome: והמֻשכלות הראשונות כידיעתנו שהכל יותר גדול מן החלק וכו' (מלות הגיון ח).  כל אדם מרגיש וכל מרגיש חי וכל חי עצם ושהכל יותר רב מהחלק וזולת זה מהמושכלות הראשונות (ר"י א"ת, כוזרי ה יב).  הכח אשר בו ישיג האדם המושכלות הראשונות והם הדברים שלא יצטרך לו מופת על אמתתם והם מטבע האנושים שידעם כמו שנודע לכל אדם שהכל גדול מן החלק ותנועת החלק בכל וכו' (הוא, רוח חן ג).  הדברים הנודעים בלא מופת ובלא ראיה ארבע מינים המורגשות והמפורסמות  והמקובלות והמושכלות ראשונות וכו' המין הרביעי הם המושכלות ראשונות  ונופל בזה המין האמת והשקר לא טוב ורע כמו שתאמר קוטר המרובע שוה לצלעו או התקבץ שני הפכים בנושא אחד בזמן אחד שקר הכל גדול מן החלק וקוטר מרובע גדול מצלעו אמת וכל אילו הם מושכלות ראשונות שלא יצטרך אדם לאמתם במופת כי בטבע כל אדם לדעת אותן (שם ו).  לפי שהמושכלות הראשונות המפורסמות הן גלויות לכל משכיל (ר"א אנטולי, מלמד התלמידי', ויגש).  מושכלות ראשונות שידעהו האדם בלא למוד ואינו צריך בידיעתו לזולתו (ר"ש א"ת, פי' מלים זרות שבמו"נ).  דברי חכמי המחקר האמתיים מהם המורים על אמתת דבריהם המושכלות הראשונות ויש אומרים כי אמתת אלה המושכלות יודע מצד החוש והחוש נותן אותם ואחרים אומרים כי הן נאצלות מהנותן השכל לאדם (רש"ט פלקיירא, אגר' החלום, JQR N.S.I, 490).  אמר החכם מהמושכלות הראשונות שאדם יודע אותן בתחלת המחשבה בלי עיון ויש שמצטרכים לעיין (הוא, אגר' הויכוח).  לפי שאין כל ידיעה מגעת תמיד וכו' אלא מידיעה שהיא לאדם ביסודות השכל וכו' וקראו אותה ידיעה שהיא ביסוד  השכל מושכלות ראשונות ר"ל שהם ראשונות שלא הגיעו מידיעה אחרת אבל נוצרו עמו בטבע ואותן המושכלות הן יסודות לחכמה כי מהן תשתלשל הידיעה (ר"י אלבו, העקרים א יו).  שלא תשער הנפש (סתירת) המושכלות הראשונות והדברים שמחשבתו של אדם גוברת בהם (שם יט).  כי לא תכריח התורה להאמין דבר שהוא כנגד המושכלות הראשונות ולא דעת בדוי שלא יצוייר מציאותו אצל השכל (שם ב).  הדברים אשר הם התחלות העיון והם המחשבה והמושכלות הראשונות (רלב"ג משלי א ב). — ומֻשכלים ראשונים: המדרגה השנית שיגיעו אליה קצת מהמושכלים הראשונים ההכרחיים כענין (הנער) המכיר הקרוב לקרי (ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי 33).