ב. מָתַן
*, פ"ע, עתי' יִמְתּוֹנוּ, וכו', — מָתְנוּ הזיתים בכלי, הרטיבו ונתרככו קצת, feucht u. weich werden dev. frais, moite et mou; become moist and soft: המניח את זיתיו בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש הרי אלו מוכשרין, שימתונו שימלחם בש"א מוכשרים בה"א אינן מוכשרין (טהר' ט ה). — ועל הגג, שירטבו בטַל: המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתונו1 אינו בכי יותן (מכשיר' ו ב).
— הִפע', הִמְתִּין, יַמְתִּין: עושין כל צרכי המת וכו' שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין2 (שבת כג ה).
1 כך גרסת הר"ש. במדב"מ שימותנו, ובנוסח' הדפוס שימתינו.
2 בכ"י א"פ שיצטנן. ואמרו המפרשים כי הכונה היא שלא יקשה בשר הגוף.