ב. מָתַן

*, פ"ע, עתי' יִמְתּוֹנוּ, וכו', —  מָתְנוּ הזיתים בכלי, הרטיבו ונתרככו קצת, feucht u. weich werden dev. frais, moite et mou; become moist and soft: המניח את זיתיו בכותש שימתונו שיהו נוחין לכתוש הרי אלו מוכשרין, שימתונו שימלחם בש"א מוכשרים בה"א אינן מוכשרין (טהר' ט ה). —  ועל הגג, שירטבו בטַל: המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתונו1 אינו בכי יותן (מכשיר' ו ב). 

— הִפע', הִמְתִּין, יַמְתִּין: עושין כל צרכי המת וכו' שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין2 (שבת כג ה). 



1 כך גרסת הר"ש. במדב"מ שימותנו, ובנוסח' הדפוס שימתינו. 

2 בכ"י א"פ שיצטנן. ואמרו המפרשים כי הכונה היא שלא יקשה בשר הגוף. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים