ש"ז, בכנ' מַתָּנָם —  א) כמו מַתָּנָה:  הרבו עלי מאד מהר וּמַתָּן ואתנה כאשר תאמרו אלי (בראש' לד יב).  תרומת מַתָּנָם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים (במד' יח יא).  מַתָּן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו (משלי יח יו).  מַתָּן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה (שם כא יד). —  איש מַתָּן, נדיב:  רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מַתָּן (שם יט ו). —  ואמר בן סירא:  קרב עני אל תכאיב ואל תמנע מתן ממסכין (ב"ס גני' ד ג).  בני חיי מתן אל תחי טוב נאסף ממסתולל, איש משגיח על שלחן זר אין חייו למנות חיים (שם מ כח-כט), ר"ל חיים על מתנות חנם. —  ב) *שה"פ:  רבי חביב אתה לישראל ממתן גשמים שהגשמים נותנים חיים בעולם הזה ואתה נתת להם חיים בעוה"ז ובעוה"ב (ר' יהושע, ספרי דבר' לב).  לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה (ר"ע ברכ' נח.).  ודע מתן1 שכרן של צדיקים לעתיד לבוא (ר"ט, אבות ב יו).  והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות (רבי, שם א).  כיצד מתן דמים שלהם בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן (תוספת' זבח' י יב).  ומתן שמן בכלי קודם לעשייתה (שם מנח' ח ה).  כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאתה תורה והקפידה עליו בידוע שיש לו שם לווי (אביי, סוכ' יג.).  חשבתי מתן שכרן של מצות והפסידן של עבירות (ר' אחא, מד"ר ויקר' לה).  שכר ד"א מן התורה אין כל בריה יכולה ליתן מתן שכרה (ר"י בן נהוראי, שם ל). —  *משא וּמַתָּן, עי' משא. —  ובסהמ"א:  לשונו הוא מרפא, לכל אובד נספה, וניבו אף יכפה, כמתן בסתרים (תשו' תלמידי דונש, את מי חרפת).  ותן חלק לכל חסר בהונך, ועת מתן זכור את מחסורך (ר"ש הנגיד, יהוסף).  וכשנותנין פקידות לאדם קורין למתן רישוושטי"ר בלע"ז (רש"י שופט' יז ה).  אם תשאל לך מבלעדיו חפץ יאמר כי לו שיגים, נוזלי ידיו כתם אופיר יום מתן כל גבר סיגים (רמב"ע, תרשיש א רל).  גביר פתח במתן יד לכל בא ולו רצה לקפצו לא אספו (שם ל). —  ומ"ר בכנ' °מַתָּנָיו:  נדיב לב אשר אין ים בעת יהמו גליו ולא מי שחקים עת יריקון, כמתניו (מכת' לר"א בן עטא, JQR N.S. I, 241). —  °מַתָּן בסתר, צדקה שנותנים בסתר, שאין איש יודע ממי זה בא:  הגבאים הגבוהים יתנו חלק עשירית לחברה זו ממה שימצאו של מתן בסתר בבהכ"נ (פנק' קראקא, אוצה"ס ד 581).