*, —  קל עבר, אינו נהוג.

—  פָעו', *מָתוּן, — עי' זה הערך.

—  הִפע', *הִמְתִּין, מַמְתִּין וכו', הַמְתֵּן, הַמְתִּינִי וכו', —  הִמְתִּין, הִמְתִּין לפלוני, לדָבָר פלוני, הִמְתִּין את פלוני, עשה זמן מה עד שֶׁבָּא פלוני, שבא דבר פלוני, Warten; attendre; to wait:  לא יאמר לו היכן אתה שרוי במקום עבודה זרה פלונית אתה ממתין לי אצל עבודה זרה פלונית (מכי' משפט' כ).  שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין (תוספת' ברכ' ה ח).  אמר לו (ר' גמליאל למי ששאלו דבר הלכה) המתן עד שנהיה בהלכה (שם תרומ' ב יג).  אמר לשנים תנו גט לאשתי על מנת שתמתין לי שתי שנים (שם גיט' ו ז).  אומרים לי המתן עד שתכנס לספק (בבא בן בוטא, כרית' ו ג).  בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרק מן החמור לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו (נחום איש  גמזו, תענ' כא.).  אמר לו הקב"ה למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם ואניח לך (ר' יוסי, ברכ' ז.).  והמפלת אחר מיתת בעלה ושאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין שלשה חדשים (ר"מ, כתוב' ס:).  פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאת אשה לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהוא אדום אמרתי לה המתיני לו עד שיבלע בו דמו המתינה לו עד שנבלע בו דמו ומלה אותו וחיה (ר' נתן, שבת קלד.).  היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים ימתין לה עד שתתליע ויופך ואח"כ יזרע כלא' ב ג).  מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ותתצב אחותו מרחוק לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר (סוט' א ט).  אומרים לו (למי שקדש אחותה של שומרת יבם) המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה (יבמ' ד ט).  האשה שהיא יוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד ישבה על המשבר ממתינין לה עד שתלד (ערכ' א ד).  ואשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר (ירוש' ברכ' ט ח).  חרדל בג' מקומות וכו' מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהם (שמואל, שם פאה ג ב).  מיאנה בו אינה צריכה להמתין ג' חדשים נתן לה גט צריכה להמתין ג' חדשים (הוא, בבלי יבמ' לה.).  שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חבירו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו (אבא בנימין, ברכ' ה:).  מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו וכו' אמר לו (החסיד) המתן לי עד שאפייסך בדברים (שם לב:).  מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו וכו' הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל (שבת לא.).  אין קטן יכול לומר לגדול המתן עד שאבא אצלך (ר' אלעזר, שם קכז.).  מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה ונקבוה עכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא בא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן שניה אמר לו המתן שלישית אמר לו המתן רביעית אמר לו המתן חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק (פסח' יג.).  מחמין חמין לחולה בשבת וכו' ואין אומרים נמתין לו שמא יבריא (יומ' פד:).  אמרה נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שטהורה אני אין אומרים נמתין עד שיבואו עדים אלא מתירין אותה מיד (כתוב' כג.).  פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי מהלך בשוק ראה ריבה אחת שמלקטת שעורים מתחת רגלי בהמתן של ערביים אמר לה בתי מי את וכו' אמרה לו המתן לי נתעטפה בשערה וישבה לפניו אמרה לו רבי בתו של נקדימון בן גוריון אני (אדר"נ, פרק יז).  מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בציוויך אפי' שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים (ר"י בן פדיי', מד"ר בראש' כא).  ר' יצחק ור' יונתן ור' יודן בר גיורי הלכו לשמוע פרשת תורה מפי ר"ש בן יוחאי וכו' נטלו ממנו רשות והמתינו שם עוד יום אחד (שם לה).  אמר לפניו רבש"ע עניה זו זה שכרה לאחר י"ג שנה שהמתינה לי (ר' חנינא, שם ויקר' כא).  אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם אני יודע שהן בני אדם גדולים (ר' לוי, שם שמות מח).  מלאכי רחמים היו והיו ממתינים וסבורים שמא ימצא להם זכות (שם בראש' נ).  התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף (שם פד).  היה בוכה ואומר שמא לא אזכה ואראה אחותי הממתנת לי (שם שמות א).  עבד בשר ודם שאמר לו אדונו המתן לי בשוק ולא אמר לו היכן ימתין התחיל העבד אומר שמא אצל בסילקי אמר לי להמתינו או שמא אצל בית המרחץ אמר לי (שם טו).  מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו וכו' אמר לבנו עלה והביא לנו חבית אחת מן העליה כיון שעלה הכישו נחש ומת המתין לו לירד ולא ירד עלה ומצאו שהכישו נחש ומת מוטל בין החביות המתין עד שגמרו סעודתן וכו' (שם כ).  מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד אמרה לו למד את בני אומנות אמר לה ימתין אצלי חמש שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה (ר' חנניה בן ר' אבהו, שם איכ', ויגרס בחצץ).  למלך שנשא מטרונא וכו' הניחה המלך והלך לו למדינת הים וכו' לימים בא המלך אמר לה בתי אני תמה איך המתנת לי כל אותן השנים (ר' יוחנן, שם, זכר עניי).  לאחד שהיה מהלך בדרך עד דמדומי חמה ובא אחד והדליק לו את הנר וכבה וכו' אמר מכאן ואילך איני ממתין אלא לאורו של בקר (הוא, פסיק' דר"כ, קומי אורי).  התבן והמוץ והקש היו מדיינין זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה הארץ וזה אומר בשבילי נזרעה הארץ אמר להן החטים המתינו לי עד שתבא הגרן ואנו יודעים בשל מי נזרעה הארץ (ר' אבון, מד"ר שה"ש, שררך).  וכיון שראה אברהם אבינו את מלאכי השרת באתה שכינה ועמדה למעלה הימנו אמר להם רבותי המתינו עד שאפטר משכינה שהיא גדולה מכם (מס' ד"א ד). —  ומצוי מאד בסהמ"א, וגם בשמוש את:  ואצא אליהם לפייסם ולרצותם ולחלות פניהם כדי למחול על כבודם להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי (הרמב"ם, מכתב לר"ש א"ת). —  ובמשמ' לא מהר:  שיהא אדם ממתין בדין שכל הממתין בדין מיושב בדין (אדר"נ א). —  ובמשמ' °הלך לאט לאט:  ואם היתה הלבנה ממתנת בהליכתה תגיע אל המרובע (ראב"ע, ספ' המאורות, כ"י ברלין).

—  הִתפ', °הִתְמַתֵּן, —  במשמ' עשה לאט לאט:  מבן עשרים שנה, יתנדבו בחנינה, פני שוכן מעונה, נשיאים ודכים במשענה, כלם ישוו בנתינה, בלי עוד להתמתנה (ר"א קליר, אל מתנשא, יוצ' שבת שקל').  מי שמביאים לו במקור נדפס 'לום' קיתון של מים או כוס ונופח בו ומתמתן הרי זה מתעסק וידוע שאינו צמא (תשו' הגא', הרכבי שט).

—  הָפע', יֻמְתַּן, (יומתן), — יֻמְתַּן הדבר, ימתינו לו:  ודע כי ההקזה כשתהיה הכונה הוצאת הדם איננה ממין מה שיומתן בו הבשול כהמתנה במשלשלים ואמנם יומתן הבשול לליחות אחרות (קאנון ד א ב ז).