ג. מָתַק

— קל לא נמצא.

— הִפע' הִמְתִּיק, — הִמְתִּיק סוד: ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי אשר יחדיו נַמְתִּיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש (תהל' נה יד-טו). — ואמר המשורר: וסוד אמתיק עמך, ללמד את עמך, כמתנשא כמך, כרבם כצעירם (ר"ש הנגיד, באשמרת ערב). בכן יחד בלי כחד, בפחד נמתיק סודו (רמב"ע, תחנון, מתי שכל). תעודת חולפים שמתי מנתי וספריהם צרי צירי יגוני, ועמהם אני ממתיק לסודי ביען הם סגולת נאמני (הוא, הקיצותי תנומת רעיוני). כי נכסוף נכספתי לשוב אל ארצי ולמולדתי, ולמתיק סודי עם יודעי ואנשי משפחתי (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' יג). — ומצוי בסהח"ד: ראוים הם לבטוח בהם ולהמתיק עמהם סוד כי באמונה הם עושים (ר"י סטנוב, דברי ריבות ג). אצאה נא אל יראיה אחי ואמתיק עמו סוד כי הוא עובד את יי' מנעוריו (שם ב). — והִמְתִּיק עצה: על כן הורנו את משולחנו זה ביד מע"ל למתיק עצה אתו במשפט מה יעשה לטובת המו"מ (מא"ג, קרית ספר ד).