מְתַרְגֵּם

*, ש"ז, —  מי שמתרגם דברים מלשון ללשון, מליץ:  אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם א"א למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא (ברכ' מה.). —  ובסהמ"א:  ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא (רמב"ם, תפלה יב יא).  ואם היה (הרב) מלמד על פי מתרגם עומד (המתרגם) בינו ובין התלמידים והרב אומר למתרגם והמתרגם משמיע לכל התלמידים וכשהם שואלין למתרגם הוא שואל לרב והרב משיב למתרגם והמתרגם משיב לשואל וכו' אין המתרגם רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות (הוא, הלכ' ת"ת ד ג).  ראיתי זה המחבר עשה עצמו מעתיק לשון גמרא אל לשון עברית ובמליצה אחרת וכו' שכתב המתרגם הזה שהמלמד נדר שלא יהנה מהם כאשר לא ימצאו מלמד כמותו (ראב"ד בהשגות, שבוע' ו ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים