ש"ז, —  טעם המָתוֹק, Süssigkeit; douceur; sweetness ובהשאלה, מֶתֶק שְׂפָתַיִם, דברים טובים ונעימים, וכדומ': לחכם לב יקרא נבון וּמֶתֶק שפתים יסיף לקח (משלי יו כא). — מֶתֶק רֵעַ, טובו ונעמו: שמן וקטרת ישמח לב וּמֶתֶק1 רעהו מעצת נפש (שם כז ט). — ואמר המשורר: חלפו נעורי ומתק יערי מררו ויתנו לענה וראש בברותי (ר"י אבן גיאת, מבין עפאים). — ומ"ר °מְתָקִים, בכנ' מְתָקָיו, ואמר המשורר: חשב טוב הזמן כרע ויהיו מתקיו נחשבים לך כמריו (ספ' הענק, אות כ).