מתעי

° 1, ת"ז, — מי שהוא במעמד של חֻלשה גופנית, קרוב להתעלפות, מפני רוב תאוה וכיוצא בזה, languissant; languishing: באותות ההריון ומשפטו יורה עליו מה שקדם מצדדי שני ההזרעות וענין עריבות מתעי2 אחר המשגל ותהיה העטרה כאילו ימיץ אותה הרחם בעת הזרעתה והיא נוטה ויבא אחריו חוזק סגירת פי הרחם ולא יכנס בה המכחול (קאנון ג כא א י).



1 עי' הערה הבאה.

2 כך בנוסחת תרגום הקאנון, ולא נמצא בין פתקאותי פתקה אחרת במלה דומה לזו מהקאנון או מספר אחר מספרי הרפואה של הזמן ההוא. והנה בגוף הערבי של הקאנון כתוב במקום המלה מתעי: אלפתור الفتور, שהוא דומה להשרש פשר בערב', במשמ' הפשרת שלגים, ומשמש במשמ' חֻלשה אחרי חזק ורפיון אחרי כח ובמשמ' חֻלשה בכלל עם רגש של נעימות. ולא נתברר לי מה טיבה של מלה זו, אם זו פשוט טעות הדפוס, או אולי באמת השתמש המתרגם בצרוף כעין זה על סמך דבר שאין אנו יודעים מקורו. עכ"פ לא ראיתי לי רשות לדחות מלה זו כיון שהיא נמצאת בספר המסמך הזה, שאפילו אם בטעות השתמש בה המתרגם כבר קנתה לה זכות מלה זו בין מלות הלשון.

חיפוש במילון: