ש"נ, סמי' מַתַּת, כמו מַתָּנָה: באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מַתָּת (מ"א יג ז). וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מַתַּת אלהים היא (קהל' ג יג). — מַתַּת יד, מה שידו נותנת:  מנחה מַתַּת ידו (יחזק' מו ה). — מַתַּת שֶׁקֶר, שאדם יעד לתת ואינו נותן: נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל בְּמַתַּת שקר (משלי כה יד).