מ"ר נְדִיבוֹת, — א) ת"נ, עי' נָדִיב משמ' א. — ב) ש"נ, דבר נעלה, טוב, חשוב: ונדיב נְדִיבוֹת יעץ והוא על נְדִיבוֹת יקום (ישע' לב ח). — ואמר המשורר: דבריך כמו גשם נדבות, ונדיב את ותקום על נדיבות (ר"ש הנגיד, דבריך). — ג) כמו נְדִיבוּת: ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נְדִבָתִי1 וכעב עברה ישעתי (איוב ל לה).
1 כך בנוסח' המסורה בכל הספרים, ונחלקו המתרגמים הקדמונים בתרגום מלה זו. השבעים תרגמו ἐλπὶς, ר"ל תקוה. ועל סמך זה הגיהו קצת החדשים טובתי. וכעין זה הירונ' desiderium, שהוא שאיפה ורצון. סומכוס תרגם ϰαταϑύμια, ר"ל הרהור ומחשבה. הפשיט': שבילי. ועל סמך זה הגיהו קצת החדשים נתיבתי. ת"י במשמ' גדוּלה: תרדוף בזעפא רבנותי. רוב המפרשים הקדמונ' אמרו שהוא תאר להנפש, כמו ורוח נדיבה. ראב"ע פרש נדִבתי מזלי, ואמר שהכונה היא: תרדפם ברוח הבלהות ותדחפם ותעבר ישועתי לבוא אלי כעב במהירות.