1,— קל לא נמצא במקרא.
— נִפע', נִהָּה, עתי' יִנָּהוּ, — נִהָּה אחרי פלוני, השתוקק אליו, בִּקֵּשׁ ללכת אחריו, sich n. jem. sehnen; désirer ardemment; long for: וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וַיִּנָּהוּ2 כל בית ישראל אחרי יי' ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יי' הסירו את אלהי הנכר מתוככם (ש"א ז ב-ג). — ואמר הפיטן: התעשת האלהים התעשת והופיע, והרף מאף לרוהים מיום דין והרגיע, כי אחריך ננהים ואין בהם מפגיע (רמב"ע, חרדים לבית תפלתם). מי צופיו מפניו תמהים, מי יודעיו אחריו ננהים, מי גוי גדול אשר לו אלהים, קרובים אליו כאדני (ר"י הלוי, מי אשש). המחזיקים באל ואחריו ננהים, יכירו וידעו כי יש אלהים, וכי אדני הוא אלהים (הוא, און זרענו). אוצרו פתח לעם אחריו ננהים, להשמיע קול מגבהים וידבר אלהים (הוא, וירד איש אלהים). עדר אחריו ינהו תבטיח, ומאורי ישועות תזריח (הוא, צאן אבדות). בסיון אזכרה פלאות אלהים אשר נשא וגבה על גבוהים, אשר יצא לישע עם קרובו ילדיו הולכים אחריו וננהים (עמנ', מחב' ט). ולהיות יצורי מאימתו פוחדים ורוהים, ואחר עקבות ענוי ארץ להיות ננהים (שם כח). לא יפחדו מהעונש האלהי ולא ירהו, ואחרי האל ואחרי חסדיו לא ינהו (שם).
קל, °נָהָה, — נֹהִים אחריו, כמו נִפע': השם תירא אחריו נוהים, תתם דרך תקוץ בגבוהים (אזהר' ר"א הזקן, אמת יהגה חכי). יהי למופת לכמהים, להיות אחריו נוהים, אשר יענה באש הוא האלהים (ר"י אבן גיאת, ובכן אאדיר). אמרו לאלהים, עם אחריו נוהים, במקהלות אלהים ברכו (אליעזר בר' שלמה,, אמרו לאלהים). כי אתם חלק ה' וחבלו, הנוהים אחריו החונים על דגלו (אגר' הרמב"ם לר' יונתן הכהן). לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים וכו' טעו ונהו אחריהם ודמו שהם חכמות מפוארות (הוא, אגר' לחכמי מרשיליה). אם תכין לבך ומורשיו לדרכי חכמי הזמן וקדושיו וכו' אז תמצא כל חפציך תנהה אחרי וקום יקומו דבר (הוא, אגר' לר"י אבן עקנין). נהו בני ישראל אחרי ה' (ר"י אברבנאל, ש"א ז ב). עתה מלא ספקי בבית דודתי והנני נוהה אחרי בית אבי (מא"ג, דביר, מצפה ג). גם אתה נוהה אחרינו כאשר אנחנו נוהים אחריך (הוא, שם ב מא). באמת אין איש בארץ נוהה אחרי העת ההיא (שם). כי מה אעשה ונפשי נוהה אחריך ורוחי שואף לשפוך שיחו בחיקך (ר"א צויפל, שע"י ג ב). חמסי על בניו חסרי הלב כי לא יתחזקו בעד אביהם הנוהה אחריהם (אגר' יל"ג א קפא). כי לא אחרי רוב המברכים לבי נוהה ולא על מעוטם יעצב לבי (שם ב רז).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בנסחה המסורה, ואין לברר אם בנסח' השבעים היתה כבר נסחה זו, כי הם תרגמו אמנם במשמע' הַבָּטָה, ἐπέβλεψεν, אפס אין להכריע אם היתה לפניהם נסחה אחרת, ויביטו במקום וינהו, או הם פרשו וינהו במשמ' זו. אבל בנסחת ת"י היתה מלה זו ותרגם בזו המלה בעצמה, ואתניהיאו, ובפעל זה בעצמו ת"י גם את הפעל ונקוו אליה כל הגוים, ויתנהון. מזה אנו רואים כי בארמ' היה פעל נהי משמש במשמ' קבץ, אסף. מנחם חבר מלה זו עם א. נהה, במשמ' התאבל, אבל ריב"ג נטה לפרוש ת"י, במשמ' אספה. רש"י הביא את ת"י ואמר שכונתו היא נמשך אחרי פלוני, וזה נכון לפי הענין של הכתוב, אבל לא ידוע מאין לקח רש"י משמ' זו להפעל הארמי. רד"ק הביא את ת"י ופרוש מנחם ולא הכריע, ורוב החדשים, אותם המקַימים את הנסחה המסורה, פרשו כמו מנחם במשמ' א. נהה. אבל, בערב' הפעל נהי نهى, בבנין אתפעל, אנתהי انتهى, בפרט אלי פלאנ, משמש גם במשמ' עשה מצותו של פלוני: אתנהי אלי אמר פלאנ. — והלך בעצתו: אנתהי פי אלשי אלי ראי פלאנ (Dozy I Y).