נְהִיגָה
°, ש"נ, — שה"פ מן נָהַג: נהיגה לצאן ולכל דבר חי (ר' שלמה בר"ש, ספ' המליצה, ערך נהג-נהל, הוצ' בכר 16). אנשי רומי העבירו את האפיפיור גריגוריוס מכסאו וחדשו שם נהיגת הזקנים כמנהג הקדמונים (ר"ד גנז, צמח דוד, תתקצב לאלף ה). ולתקן נהיגת המדות להיותם הולכים על קו המוסר והדעת (ר"ד אבודרהם פג:).