נְהִיָּה

°, ש"נ, — שה"פ מן א. נָהָה: בדמעות כלו עיני נזלו דמע ובכיה, רפתה רוחי ואריד בשיחי ואהמה בנהיה (אליעזר בר נתן, אשא נהי). נרגנתי על שוא בבכיה, נלונתי על חנם בנהיה, נמצאת מכתי מכה טריה (ר' ליאונטי ב' משה, אנהים במר יחידתי, סליח' י"ז תמוז).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים