°, ש"נ, — שה"פ מן נָהַל: הא' נהילה העדה כנהילת המלך למדינות ולארצות והב' נהילת בני הבית כנהילת המלך בני ביתו וקרוביו והג' נהילת האיש לנפשו ביותר כנהילת האיש לנפשו וגופו (נסי בר נח הקראי, פי' י' הדברות, לקו"ק נספח' 9). — נהיגה לצאן ולכל דבר חי כמו נהילה (ר' שלמה בר"ש, ספ' המליצה, ערך נהג־נהל, הוצ' בכר 16).