°, ש"ז,  א) כנוי לגֶשֶׁם:  מעתיק פלוסים צר ובורא רוח, ממדד ומשקל נזל עם רוח (ר"א קליר, מעתיק פלוסים, יוצ' שבת שקל') חג האסיף תקופת השנה, טוב ידין בו נזלי שנה (הוא, אמנם מצוה, יוצ' ב סכות). — ונִזְלֵי טַל: הוגי המולה יניפו רסיסי טל, יפתחו אסמים להטיף נזלי טל (הוא, תפ' טל, תחת אילת עפר). — וכל דבר נֹזֵל: מאלמי מגדים ארבעה, משמרי סכה שבעה, נוסכי נזל שבעה (הוא, מאלמי מגדים, יוצ' א סכות). ספּרו בקרת, קצבו חקרת, נזלו הקרת, פלאו סקרת, מועדו יקרת, ובו יקרת ונתיקרת (שבת פרש' החדש, רבות עשית). — ב) °כמו נְזִילָה, בענין לֵחוֹת הגוף, Excret, Sputum Catarrhus1: כי יצא שחין בצוארו עם כאב העינים ותיזול הנזל באישון עיניו עד כהות העינים מפני ליחת הליחה (אסף הרופא, כ"י מינכן 40). מתקבץ בה (בריאה) מותר רב מהליחות ממה שיעלה מאיד הגוף וממה שירד אליה מהנזלים (קאנון א א ב, במזגי האברים). האברים אשר קדם להם היגיעה הם המקבלים נזלים היורדים מהראש (פרקי משה ג). והזקנים יבוא להם נזל (אם הסתיו הוא מטרי) ונתר בקלות (פרקי אבוקרט ג יב, כ"י ברלין). כל בעלי הנזלים יקבלו הזק בתחלת חדושם בעטוש (נרבוני, ארח חיים ג יז, כ"י ביה"מ שכטר).