°, ש"נ, מ"ר נְזִילוֹת, —  שה"פ מן נזל:  וסבת זחילתם (של מי הים) אינו כנזילת הנחלים אלא מפני התקרב שתי גדותיו וכו' (שעה"ש לאבי הרלב"ג א ה). —  ובמשמ' שֵם חלי, שלֵחות נֹזלות מהאף, Schnupfen; rhume; running ((of the nose:  הנזילה היא שיזל המותר שנתקבץ במוח אל האף או אל הגרון וכו' והנזילה יש ממנה שהיא עבה ויש ממנה שהיא דקה (נתן פלקיירא, צרי הגוף, כ"י בריט"מ).  עוד אמרת כי בימי החרף יען אתה מעותד לנזילות אינך מניח כי אם תפלה של יד (שו"ת ריב"ש קלז).  עלול בנזילות או הצמא והרעב (שו"ת פרי הארץ, או"ח סי' ח). האיש שעלול לנזילות ויש לו מזה מיחוש גדול שכל אבריו כבדים עליו (שו"ת בשמים ראש, סי' רפ).