נָחַץ

פ"י, — נָחַץ דָּבָר, אץ לעשותו, והדבר נָחוּץ, שצריך לעשותו מיד, מהרה, עי' ערך נָחוּץ. — ומצוי השמוש בסהמ"א במשמ' מהירות דחוקה: נחץ והניח דם הפר ונטל דם השעיר (יוסי בן יוסי, סד' עבודה). סוד כיצא בחנויה, צאת עגומים לרויה, נחצו צירים לשביה, שני תאמי צביה (ר"י טוב עלם, ירדת להציל, יוצ' לשבה"ג). תשבי שם אזור שק במתניו תחבשת, מהר להודיע ישני מכפל אבות שלשת, נחץ לרועה נאמן מה לך נרדם להעשת, קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת (מנחם בר מכיר, אדם בקום, סליח' תענ' אסת'). — וצווי נְחַץ: נחץ להוריד גבוהים, ותרים שפלים ורוחים (ר"י אבן מוהג'ר, אדון כל מעשיו). — ובינוני: עודנו עוצם עיניו בגויו נוחצים, חץ אחר חץ מורים ולוחצים (ר"א קליר, איכה אלי, קינ' לת"ב). לשונך הרע היורה כחץ, ירוץ לבור כגבור נוחץ (עזר' הבבלי, הוכח' מוסר טו). לא הייתי נוחץ להשיב תכף ממש בבוא מכתבו (ר' יוסף זכריה, בראש ספ' שדי חמד לרח"ח מדיני). — ובהשאלה, נָחַץ את המִלָּה, השמיט תנועה מאחת האותיות כדי למהר את חברתה: ואיננו רחוק שיהיה (השם סבך במִסֻבְּכוֹ) קודם הסמיכה על דמיון סלם (והיה צריך להיות מסבָכו) ונחצו1 המלה (ר"ל הניחו הבית בשוא) כאשר קרה באת מקדשו (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, סבך). — ונָחַץ אותו לעשות דבר, האיץ ודחק בו לעשותו: ומצות האל אלי חזקה ר"ל שנחץ אותו ללכת ולדבר וכו' והיה זה קשה על הנביא וכו' אלא שלא יכול לאחר מלכת מפני שנחץ אותו הבורא בזה (הוא, שם, שרש יד).

— פִע', °נִחֵץ, תְּנַחֵץ, ובהוספת ה תְּנַחֲצָה, פעו"י, — מִהֵר: סור נבלה ושרץ ושכבת זרע תרחצה, כהן לקדשה בזריזות תנחצה (ר"א הזקן, אזהר', אמת יהגה חכי). מלך קדוש שוכן שמי ערץ, נחץ מבשר עלות הפורץ (רשב"י הגדול, מלך אמון, יוצ' ב ר"ה)נחץ ישועות עדה, באה לפניך בתודה, וקבץ נפוצות יהודה, והיו בניו כקדם (יצחק משכראן, אסורה בגלות)לנחץ קץ ישעכם, צאת מאוסר כבליכם, להמתין בֹא עתכם, השבעתי אתכם (יוצ' לשבת חוהמ"פ, אהוביך אהבוך). — ובמשמ' נתן תקף וחזוק לדבר, bestärken; raffermir; strengthen: אך ההגדות מהם שנוהגים מהם דרך הצעה והקדמה לענין שרוצים לנחצו ולאמצו כמו שאמרו כשירד רבון העולמים למצרים לנחץ האמונה שיציאת מצרים היתה בכונה מאת האלהים יתברך לא במקרים ולא במצועים מתחבולות בני אדם וברוחניות כוכבים ומלאכים ושדים (ר"י א"ת, כוזרי ג עג)ולנחץ הדבר יותר נכפל עם פתע בפתע פתאם (רד"ק, שרש פתה).

— נִפע', °נִנְחַץ, — במשמ' קל: דרש ולבש בגדי גהץ, גש וקידש ולדביר ננחץ, גחלת ובזך הוציא ממחץ (משולם בר קלוני', סד' עבודה, אשוחח נפלאותיך).

— הִפע', °הִנְחִיץ: ואשר כתב אלף שלש מאות ושלשים וחמש אין לידע עד יערה עלינו רוח ממרום להנחיץ ביאת גואל לגואלנו (פי' מיוח' לרסע"ג, דני' יב ז). ועוד הוסיף להנחיצנו לדעת ולדקדק מה שתחת (רבנו נסים, פי' יצירה, קונטר' המסור', הוצ' דוקס).



1 תרגום המלה אדרג' בערב'.

חיפוש במילון: