1 בערב' נחצ' نحض. — והעיר דונש כי רסע"ג סבר כי השרש הוא נחץ, וז"ל: ואמר (הגאון) בחילופין כי הנון תתחלף בלמד כדכתיב כי היה דבר המלך נחוץ כמות לחוץ ונעשה נחצתי במקום לחצתי לפי שנון שבנחוץ מעיקר המלה היא אצלו. ע"כ. ועי' הערה לערך נחוץ.