1, פ"ע, נֵחַנְתִּי, — נֵחַן פלוני, היה בצרה גדולה, במעמד קשה מאד, elend, bedrängt sein; être misérable; be miserable: ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נֵחַנְתִּי2 בבא לך חבלים חיל כיולדה (ירמ' כב כג).
1 כמו מֵאֵן, ועי' הערה לקמן.
2 כך הכתיב והקרי, ועי' המו"מ של הקדמונ' והחדשים במלה זו בהמִלּוֹן ערך חנן בהערה להנפע', והכרעתי שם כי הוא שרש נחן, במשמ' נחמ نحم בערב' בענין אנחה. והנה כבר השבע' תרגמו מלה זו במשמ' אנחה: ϰαταστενάξεις, אך אין לברר אם באמת היה בנסחתם נאנחת, או שהם תרגמו כך הפע' נחנתי לפי הכונה. ואעפ"י שלפי הענין משמ' אנחה נאותה כאן, אם נאותה כאן גם משמ' היה בצרה גדולה, כמו שנאמר צרה כמבכירה, ולמשמ' זו יש סעד מלשון כנענ' ששם באה מלה זו ממש נחן, במשמ' זו, בכתב שע"ג ארונו של אשמעזר: כ אנכ נחנ נגזלת בל עתי וכו' (CIS I, 3), ופרשו המפרש' שהוא נפע' מן חנן, אך אין צרך, והוא שרש מיוחד לזה.